 | כ"ו באייר תשפא
האסון הטראגי בהילולה בהר מירון הזכיר לרבים את האסון הראשון במירון שהתרחש בל"ג בעומר תרע"א, שבו נהרגו 11 איש, אז - אלו הסיבות שנאמרו שבגינם אירע האסון (היסטוריה) |
|
 | כ"ה באייר תשפא
הפרסום על כך שהגר"ש אלתר הקשה על המעשה המפורסם מהאריז"ל ונשאר ב'צריך ביאור' הכה גלים; פנינו לקבל דעת תורה מחכמי ישראל מובהקים בדור האחרון בנושא (היסטוריה) |
|
 | כ"ד באייר תשפא
תמונות הקדושים מאסון מירון, פורסמו בכל מקום אפשרי. אך מה עשו כשנפטרו רבנים גדולים מבלי להשאיר תיעוד? צלמו אותם, אחרי מותם; זהו סיפורם של שלושה מהם (היסטוריה) |
|
 | כ"ג באייר תשפא
האסון הנורא במירון מזעזע את העולם. הרמב"ם סבר שצרה על ישראל, היא מפני מעשיהם הרעים; המשגיח ממיר רֶבּ' ירוחם ליבוביץ סבר שאין לתלות אסון מחמת עוון הזולת (מאמר) |
|
 | כ"ג באייר תשפא
ידוע המעשה באחד האנוסים, שהיה מניח בארון הקודש חלות שאפתה אשתו, וחשב כי הקב"ה נהנה מהם; הרב גער בו, והאר"י הסביר לרב כי טעה; ומה העיר הגר"ש אלתר? (היסטורי) |
|
 | כ"ב באייר תשפא
מאמר שפרסם הרב ישראל אריאל על ה'אסון במירון', ממנו השתמע כי העולים למירון - האשמים, מביא את ישראל שפירא לטור תגובה: "ירה את החץ, ואח"כ סימן את המטרה" (מאמר) |
|
 | כ"ב באייר תשפא
הרב יואל בן-נון מסביר בשיחה עם ישראל שפירא כי הרצי"ה קוק אמר ש"אין לנו שום סכסוך עם אחמד ומוסטפה", אבל אסור למיעוט יהודי לשלוט כשהם 'לשון מאזנים' (חדשות בארץ) |
|
 | י"ז באייר תשפא
בימי מרן ה'בית יוסף' היו שרצו לבטל את ההילולה במירון, אף אז חלם הבית יוסף את הרשב"י - והאיסור בוטל; בעבר, אף אסרו הרבנים את כניסת הנשים בגלל התערובת (היסטוריה) |
|
 | י"ז באייר תשפא
האם כל הציבור הדתי לאומי סבור כמו הרצי"ה קוק - נגד כניסת ערבים לממשלה? ראש ישיבת 'הר עציון' הג"ר משה ליכטנשטיין שוטח את משנתו - התומכת בכך ומסביר (חדשות) |
|
 | ט"ז באייר תשפא
היו צדיקים מפורסמים שסברו שמנהג שריפת הבגדים היקרים הינו טוב ומעיל לנשמה, ואף הודפסו קונטרסים מיוחדים המצדדים במנהג; מה הרמז בזה ומדוע אין 'בל תשחית'? (ארץ) |
|
