אאא

איחורים, חיסורים, יחס מזלזל ואלימות בתחבורה הציבורית היא מציאות שאנו מסקרים באופן קבוע דרכה אנחנו נחשפים להמון כעס ומרמור כאשר כל אדם מתמודד באופן שונה עם המציאות. יש שמתלוננים, יש שפתחו קבוצות וואטסאפ או שרשורי מייל - שם הם שופכים את הזעם, יש ששולחים הודעות בגנות חברות התחבורה ועסקני הציבור החרדיים שלא פועלים בנושא, והיה אף אחד שפגש אותי ברחוב והחל לצעוק עלי אישית (כידוע אני נציג התקשורת העולמית והחרדית) על כך שאנו בתקשורת מסתירים את המציאות בעניין.

>> למגזין 'כיכר' המלא - כנסו כנסו <<

אך יש גם כאלו שמצאו דרך נוספת, בה אף ניתן להרוויח כסף מהתסכול, כאשר לדבריהם, זו הדרך היעילה ביותר להוביל לשינוי ושיפור בתחבורה הציבורית. להפוך את הדרך לשווה באמת.

הסיפור הראשון הוא של חיים לאוסטריה, חרדי תושב בית שמש שתבע חברת תחבורה ציבורית על כמה עשרות מקרים...

שלום חיים. דבר ראשון, עד כמה זה פשוט?

"כן. זה פשוט. אתה מוריד את כתב התביעה שמוכן באתר של עמותת 15 דקות, מוסיף את המקרים שלך עם התיעוד שיש, שולח בתביעה מקוונת דרך נט משפט, משלם 50 שקל אגרה. אחרי חצי שנה יש לך זימון לדיון. אתה טוען את הטענות שלך, הם טוענים את הטענות שלהם, זהו, שלום על ישראל".

 (צילום: שאטרסטוק)
(צילום: שאטרסטוק)

על מה אפשר לתבוע?

"אפשר לתבוע גם על איחורים וגם על חיסורים. שתבין, אנחנו מדינה קפיטליסטית, למדינה אין אוטובוסים משל עצמה אז יש לה הסכם מול חברות התחבורה. אם הם לא עומדים בתנאים, אפשר לתבוע אותם. גם על ההפרה וגם על עוגמת הנפש".

רגע, אז אם בחוזה מול המדינה, אסור להם אוטובוסים קבלניים, אפשר לכאורה לתבוע אותם גם על זה?

"אני לא יודע, שווה לבדוק את ההסכם מול המדינה, כי הנושא הזה של קבלניים הוא בעייתי מאוד. אין פיקוח, אין מעקב. כדאי לבדוק".

על כמה חיסורים אתה תבעת?

"על כמה עשרות פעמים".

וכמה קיבלת?

"שלושת אלפים ושש מאות שקל".

הרבה כסף...

"כן, עם הכסף הזה יצאתי עם אשתי לנופש, זה בדיוק היה לפני ה'יום נישואים' ולקחתי אותה למלון. עד היום אנחנו צוחקים על זה שמעז יצא מתוק. יצאנו על חשבון חברות האוטובוסים. תראה, אם כל האזרחים היו עושים את התהליך, אני בטוח שמנכ"ל החברה יתחיל להגיע לקחת נוסעים עם הרכב הפרטי שלו. בעיני זה הפתרון".

שאלת רב?

"כן, שאלתי רב, ובמקרה שלי הוא אמר שמותר לי לתבוע. אגיד לך עוד משהו, בכתב ההגנה הם כותבים דברים חריפים, מנסים לגרום לך לחשוב שאתה לא בסדר, גובה כסף שלא כדין, אבל לא צריך להתרגש. אם הם היו עושים את החיוב שלהם, אף אחד לא היה תובע וכולנו יודעים שמדובר בזלזול".

תודה חיים!

מתוך הפרוטוקול בדיון של חיים לאוסטריה
מתוך הפרוטוקול בדיון של חיים לאוסטריה

גם גברת סיוון שמואלוביץ סיפרה לנו כך: "אני גרה בבאר שבע, הייתה תקופה שעבדתי בישוב באזור. בחרתי לעבוד שם בזכות העובדה שהיה לשם אוטובוס ישיר, בו תכננתי לנסוע בו לעבודה מידי יום. באותו זמן לא החזקתי באוטו פרטי אבל בפועל כל יום היתה בעיה אחרת, או שהאוטובוס לא מגיע בזמן או שהוא לא מגיע בכלל. כמובן שאיחרתי בגלל זה לעבודה, לפגישות הייתי תלויה לחלוטין באוטובוס הזה.

"בהתחלה התקשרתי לחברה ניסיתי לבקש פיצוי, אז נתנו לי פיצוי של 2 שוברי נסיעה והמשיכו להתנהל כרגיל. המצב לא השתפר, וראיתי שאני הולכת לאחר לעבודה לנצח. התחלתי לחפש מה אני יכולה לעשות ונתקלתי באתר של 15 דקות שיש הנגשה איך אפשר לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות את החברות שהם חברות פרטיות. אפשר לעשות את זה בלי עורך דין ובלי בעיה. זה בשיתוף פעולה עם קליניקה לצדק סביבתי של אוניברסיטת ת"א שנותנים יעוץ משפטי בחינם. נתנו לי פורמט של כתב תביעה שרק הייתי צריכה להכניס אליו את הנתונים כך שלא נאלצתי להסתבך עם הניסוחים המשפטיים".

בכל פעם רשמת לעצמך?

"כן, עשיתי רשימת אקסל. הודעתי לחברה ושלחתי מיילים למשרד התחבורה. רציתי להראות בבית המשפט שניסיתי לעשות הכל לפני שניגשתי לתבוע ושהמצב לא משתנה. בעבר היו צריכים להוכיח פיזית עם תמונות ועדויות שהאוטובוס לא הגיע. כיום לא צריך להוכיח שזה קרה, הכל מופיע ומתועד יש ג'י פי אס והחברה לא יכולה להתנער".

מחכים לאוטובוס, בירושלם (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מחכים לאוטובוס, בירושלם (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

ואיך הם יכולים להוכיח שהוא לא עצר?

"יש פלט שאפשר להוציא. המידע קיים. הוא לא תמיד מונגש אבל במקרה הזה נעזרתי בעוד עמותה נהדרת שנקראת הסדנה לידע ציבורי. הם חשופים לכל נתוני משרד התחבורה. מישהו משם שלח לי סרטונים וממש הראה שהאוטובוס לא יצא בזמן הנקוב. תכלס, החברה בבית המשפט לא הכחישה, רק ניסו לתרץ את זה שיש להם המון נסיעות וזה קורה במעט מאוד מקרים אבל אני הוכחתי שזה לא מעט מקרים ושזה משהו קבוע ולא חד פעמי".

כמה זמן אספת מקרים ועל כמה תבעת?

"תיעדתי כמה חודשים. עכשיו תראה, אני לא בן אדם של מרמור, זה לא עוזר לי. יש אנשים שבמצב שלי היו אומרים 'אני לא יכול לסמוך על התחבורה הציבורית, אקנה אוטו'. אני לא מאמינה בזה, אני מאמינה בתחבורה ציבורית יעילה ואמינה. עוד רכב לא יעזור לנו עם הפקקים האלו. בדקתי תקדימים משפטיים, ראיתי שפחות או יותר התקדימים פסקו על 1000 שקל למקרה.

"תבעתי בשני פעמים. בפעם הראשונה על חמישה מקרים ובפעם השנייה על שמונה מקרים. בפעם הראשונה השופטת הבדילה בין מקרים של איחור לבין אי הגעה והגענו לפשרה. פסקו לי שבמקרה של איחור זה פחות כסף ולא התחשבו באיחור של פחות מרבע שעה, כך שלבסוף קיבלתי 1800 שקל על 3 מקרים שהתביעה בעניינם התקבלה. בתביעה השנייה השופטת הייתה בעדי, היא אפילו אמרה לנציג חברת התחבורה שאני מבחינתה מייצגת את כל הנוסעים שנתקעים ושאילו כל הנוסעים היו תובעים אותם הפיצוי היה יותר גדול. היא פסקה לי 5300 שקל על 8 מקרים".

כסף יפה. עם הכסף הזה קנית רכב?

"מצחיק אבל כן, זה עזר לי, למרות שאני ממעטת להשתמש בו, אני לא מאמינה בלהשתמש ברכב כשלא צריך, זה עניין ערכי".

עד כמה זה פשוט וקל לתבוע?

"זה פשוט מאוד. יש באתר של 15 דקות סקשן של תביעות קטנות. יש קובץ וורד עם כל מה שצריך לכתוב, ואתה רק כותב את הפרטים שלך, מגישים את זה באינטרנט עם אגרה קטנה אין שום הוצאות על עורכי דין. מה שכן מחכים כמה חודשים למשפט.

מחכים לאוטובוס, בבני ברק (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
מחכים לאוטובוס, בבני ברק (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

"יש עוד דבר שחשוב לי שתכתוב. בעיני, זה שהתעקשתי ותבעתי פעמיים בסוף הוביל לשיפור של הקו. גם הגדילו תדירות, מפעם בשעה לפעם בחצי שעה וגם פחות חיסורים ועיכובים. כנראה גרם להם להבין שהם על הכוונת. בנוסף זה גם גרם לי להיות אקטיביסטית ציבורית והנה בסוף אני עובדת בעמותת 15 דקות בקשרי ממשל".

זה דבר נפוץ שאנשים תובעים?

"לא ממש. מעט מאוד תובעים".

למה?

"כי אנשים מיואשים, מעדיפים לנסוע באוטו. הם גם לא יודעים את סיכויי ההצלחה ואין להם כוח ללכת לבדוק ולראות איך עושים את זה. הרבה אנשים גם לא עושים את הדבר הבסיסי בפניה לגורם הרלוונטי. הם לא יודעים למי לפנות, למפעיל של הקו? לחברת התחבורה, שלא עוזרת באמת? הם נותנים לך איזה תשובה גנרית אחרי חודשיים. יש גם את העירייה שהיא אמורה להיות מעורבת, אבל אף אחד לא לוקח אחריות והם זורקים אותך מאחד לשני. אתה כבר לא מאמין שהפניה שלך תשפר את המצב".

תודה סיוון!

בשונה מחיים וסיוון שתבעו דרך 15 דקות, יש כאלו שפונים באופן פרטי לעורכי דין. עורך הדין בנימין חסיד, עו"ד חרדי לענייני משפט פלילי ודיני תעבורה שמתגורר במודיעין עילית מספר לנו כי "ברמת העיקרון במודיעין עילית, מלא אנשים חווים את הבעיות בתחבורה הציבורית. עכשיו אני אומר בזהירות ובהשערה בלבד, יכול להיות שבמקומות אחרים זה לא היה קורה כי האזרחים שם, אלו שמשתמשים בקווי האוטובוס, היו פועלים בצורה יותר חריפה, כאן לאנשים אין את הידיעה מה זה בית משפט, פחות מודעים לזכויות המגיעות להם ואת הפיצויים שהם אמורים לקבל. 

"מצד שני, תחבורה ציבורית תלויה גם במשתנים שהם לא תמיד החברה, כמו בפקקים ובכל מיני עובדי קבלן כאלה ואחרים, אני יוצא מנקודת הנחה שהמדיניות של בתי המשפט עצמם זה לפסוק פיצויים כשהתובע הפוטנציאלי עושה את החשבון האם שווה את הכאב ראש או לא שווה בכלל.

עורך הדין בנימין חסיד בבית המשפט
עורך הדין בנימין חסיד בבית המשפט
הגדלה

"עכשיו ככה, בדרך כלל אלו שפונים אלי במקרים קטנים, אני מנחה אותם לעשות את זה בצורה עצמית, אלא אם כן מדובר בסיפורים חמורים יותר. אתן 2 דוגמאות ממקרים שאני טיפלתי. במקרה אחד, בן אדם שהילד שלו, קטין בן 13 חיכה בתחנת אוטובוס, והנהג פשוט עבר לו מול הפנים ונסע. עכשיו כשאתה מגיע לבית משפט אתה צריך להגיע מגובה מכל הכיוונים. באוטובוס היו שני חברים שלו שהיו אמורים לנסוע אתו לאשדוד, והוא היה בשיחת טלפון עם אבא שלו שהגיע מיד והם נסעו מרחק רב אחרי האוטובוס, כי זה היה האוטובוס היחיד ממודיעין עילית לאשדוד, כך שהם אספו עדויות מאנשים, תעודות זהות וטלפונים בשביל שיהיו את ההוכחות. תבענו אותם על סכום יחסית מזערי של 14 אלף שקלים. החברה ניסתה לעשות איזה שהוא תרגיל משפטי של בקשה לדחיית כתב הגנה ובהתאם לתגובה שלי התרגיל לא עבד והתובעים קיבלו פסק דין בעדר הגנה והתבקשו לשלם את מלא הסכום".

14 אלף שקל...
14 אלף שקל...

"יש עוד מקרה שבו אני מטפל", מספר עו"ד חסיד, "אישה נוסעת כל יום ממקום עבודתה למקום מגוריה והאוטובוס של השעה בה היא נוסעת, מגיע קבוע כל יום באיחור של חצי שעה. אז אמרתי לה תתעדי הכל. היא באה לנהג שהיה מאוד נחמד וענה לה שהוא מוכן כל יום ב-4 רק שהוא מקבל את האוטובוס כל יום באיחור של חצי שעה. זאת אומרת שהחברה תקופה ארוכה לא מוציאה במודע אוטובוס בזמן. גם כאן התביעה תהיה גדולה כי יש את כל ההוכחות וההודעות. אני מניח שכאשר החברה תקבל את כתב התביעה ותראה את הסכום, היא תבין שכדאי לה לשנות את ההתנהלות".

זה נראה לך עוזר?

"אני מניח שאם התביעות יגדלו והתושבים יעמדו על שלהם אז בהחלט כמדיניות של חברה הם יבינו שעדיף להם לשפר את עצמם מאשר להיתבע כל יום".

בתחילה דיברת על הסיבות שאנשים לא תובעים. מה עם הנושא ההלכתי, מה אתה יודע על העניין הזה?

"כל מי ששואל אותי את זה, קודם כל אני לא רב, אני עורך דין. אבל אני יכול להגיד שיותר מתשעים אחוז שאמרו לי 'אשאל רב ואחזור', חזרו ותבעו. 

"מדובר בגוף שגם ככה כנראה לא יגיע לבית דין רבני, וזה עניין של חוזה ודינא דמלכותא דינא. תכלס רוב האנשים ששאלו רב הגיעו אלי חזרה. כמובן מי שמסתפק שילכו לרב ויקבלו היתר כזה או אחר. הרבנים רוצים את טובת האנשים ואם זו הדרך, מה אפשר לעשות".

כדי להבין עד כמה ניתן לתבוע בקלות את חברות האוטובוסים, שוחחנו עם עדן רונן דוברת ארגון 15 דקות שפועל בנושאים אלו. "החזון זה בעצם שיהיה אפשר להגיע לכל מקום בתוך העיר ב-15 דקות", היא מסבירה את מהות השם של הארגון.

יפה. אז מי אתם ומה אתם?

"'15 דקות' הוא ארגון המקדם תחבורה נגישה, משופרת, ירוקה וצודקת יותר לתושבי ישראל, כפי שראוי שיהיה במדינה מתקדמת. אנחנו מייצגים את ציבור הנוסעים ופועלים למענו מול המדינה והרשויות המקומיות, בכדי להגדיל את אפשרויות ההתניידות שהן חלופה לרכב הפרטי, וכן להביא לכך שהתחבורה הציבורית תהיה אלטרנטיבה ראויה לרכב הפרטי, וזאת באמצעות קיצור זמני הנסיעה בתח"צ, שיפור והוספת שירות, שיפור נוחות וקישוריות בין אמצעי התחבורה השונים ועוד".

מי אחראי על מה.  (מתוך אתר עמותת 15 דקות)
מי אחראי על מה... (מתוך אתר עמותת 15 דקות)

את יכולה לתת לי דוגמאות לדברים שעשיתם הצלחתם?

"כן, יש המון שינויים קטנים שהצלחנו לעשות כשכמובן הרבה נעשה בשיתוף פעולה עם תושבים וגופים מקומיים. הנה דוגמאות, לאחר מאבק ממושך שלנו - החל מנובמבר 2015 התאפשרה עליית נוסעים מכל דלתות האוטובוס, מה שחוסך כרבע שעה מכל נסיעה.

"יש את תוכנית 'מהיר לעיר' שבה בעקבות קמפיין שנמשך שלוש שנים ולחץ בלתי פוסק שלנו, 17 רשויות מקומיות בגוש דן חתמו על תכנית 'מהיר לעיר' - תכנית שתוסיף לגוש דן, בו נפח התנועה הגדול ביותר, כ-300 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית.

"אנחנו גם נטלנו חלק במאבק בשינוי הזכיינות של סיטיפס בירושלים, הכנסת 'רב קו' במוניות השירות וכמובן הנושא שעליו אתה עושה את הכתבה שלך, ליווי בתביעות קטנות. יש כמה עשרות תביעות קטנות נגד מפעילי תחבורה ציבורית 'הוגשו בליווי אוניברסיטת תל אביב ומוקד '15 דקות' – כולן הסתיימו בפיצוי לנוסעים!".

עד כמה פשוט תהליך התביעה?

"תראה, זה תהליך, אבל אנשים שעושים את זה זה לא בהכרח בשביל הכסף, זה בשביל לגרום לשינוי. אני קוראת לכל אחד ואחת שאכפת לו, להיכנס לאתר שלנו, יש מצגת מסודרת על התהליך. צריך לזכור, שהתביעות הם לא המטרה, אנחנו לא נלחמים בחברות הציבוריות, אנחנו בעדם, ולפעמים תביעה היא הדרך להגיע לתחבורה ציבורית טובה יותר".

דעו את זכויותכם! (מתוך אתר עמותת 15 דקות)
דעו את זכויותכם! (מתוך אתר עמותת 15 דקות)

עד כמה כסף ניתן לתבוע?

גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה, על פי המדור המשפטי באתר 15 דקות, ניתן לתבוע נזקים בשני מישורים עד סכום מקסימלי של 33,400 ש"ח כאשר הסכום צריך להיות הגיוני ולא מופרז.

ניתן לתבוע על נזק כספי – למשל, אם נאלצת לקחת מונית במקום אוטובוס, איחרת לעבודה והפסד השעות השפיע על המשכורת שלך או נגרמה לך הוצאה אחרת. לצורך הוכחת הנזק יש להציג ראיות כמו קבלה מהמונית, שיחה עם שירות הלקוחות של הנתבעת וכדומה. בנוסף לנזק הכספי ניתן לתבוע על נזק לא כספי, כלומר עוגמת הנפש שנגרמה, מטרד, אי נוחות וכדומה, מה שנקרא "עוגמת נפש”. הבעיה היא, שלא מדובר בסכום כספי מוגדר (כמו עלות מונית או כרטיס להופעה לדוגמא).

על כן מומלץ לפעול באופן הבא:

להצטייד בעדות שתומכת בטענות. למשל, אדם שנכח באוטובוס בזמן שנהג התנהג כלפיך באופן משפיל, תיעוד של שעת הגעת האוטובוס אל מול השעה בה הוא היה אמור להגיע, הקלטה של שיחות אל מול מוקד השיחות של חברת האוטובוסים ותשובות המוקדנים, וכיו”ב.

לתאר בפירוט ממה נובעת עוגמת הנפש. למשל, אם מתואר באיחורים חוזרים ונשנים של קו האוטובוס שגורמים לאיחור לעבודה ולאי נעימות אל מול המעביד או איחור משמעותי של אוטובוס ביום חם במיוחד או גשום או קו אוטובוס אחרון שלא הגיע, וכיו”ב.

​ככלל, רצוי להיות ברורים ומפורטים ככל הניתן בתיאור שמוצג לבית המשפט, כדי שיוכל להבין ולהזדהות עם עוגמת הנפש שנגרמה. מאחר והדוגמאות לעוגמת נפש הן רבות ושונות ומאחר ולא פשוט לקבוע איזו סכום ניתן לדרוש כפיצוי. בהמשך מצורפות דוגמאות למקרים שהגיעו לבית המשפט ושל סכומי הפיצוי שנקבעו (שעל פי רוב, ובהתאם לנסיבות המקרה, נעים בין 500-2,000 ש"ח).

והנה דוגמאות לנזקים כלכליים ועוגמת נפש שקרו - וסכומי הזכייה:

1. במקרה שהנוסעת איחרה לתור שנקבע לה במרפאה, המתינה בשמש ובזבזה זמן רב - היא קיבלה פיצוי של 3,000 ש"ח.

2. נוסעת שנאלצה לשכור מונית לצורך הגעתה הביתה, היה יום גשום והיה לה ציוד רב - קיבלה פיצוי של 1,158 ש"ח.

3. נוסע, אשתו ושלושת ילדיו שנאלצו לשכור מונית ליעדם - קיבלו פיצוי של 500 ש"ח.

4. נוסע שחיכה לאוטובוס בשעה שפורסמה בלו"ז הרשמי, נאלץ לחזור לביתו והפסיד יום לימודים - קיבל פיצוי של 750 ש"ח

5. נוסע ומשפחתו איחרו לחתונה כי נאלצו לקחת אוטובוס אחר - קיבלו פיצוי של 4,500 ש"ח.

6. קבוצת מטיילים חיכו 5 שעות לאוטובוס ולאחר שלא הגיעו הזמינו הסעה פרטית - קיבלו פיצוי של 1,200 ש"ח.

7. האוטובוס הקדים לצאת ומספר נוסעים פספסו אותו - קיבלו פיצוי של 800 ש"ח.

8. נוסעת שאלה את הנהג למה איחר והוא ענה לה בגסות עד שלבסוף החליטה לרדת מהאוטובוס - קיבלה פיצוי של 5,500 ש"ח.

9. נוסע שצלצל בפעמון וביקש לרדת, הנהג לא הסכים והנוסע נאלץ לרדת 3 תחנות רחוק יותר - קיבל פיצוי של 1,500 ש"ח.

אך יש גם מקרים הפוכים. זהו המקרה של אברך חסידי שתבע - אך למפרע, מתלונן על סכומי הפיצוי הנמוכים, שלדבריו לא באמת מרתיעים את החברות.

בשיחה שקיימנו עמו, ביררנו תחילה אם שאל רב לפני הגשת התביעה. "כן ודאי, קיבלתי ההיתר ללכת לבית המשפט מהרב הגאון הגדול רבי שמואל דוד גרוס שליט"א אב"ד רבני הקריות באשדוד, לדבריו הנימוק שהחברה התחייבה בחוזה שלה למדינה לקחת את בית המשפט כבורר מוסכם לאכיפת החוזה שלה עם הציבור".

על מה ולמה תבעת?

"אני תבעתי על שני מקרים חריגים שנהג לא עצר בחלק גדול מהתחנות. תבעתי כי הרגשתי שליחות ציבורית, ממש כך. אני רוצה שהנהגים והחברות ידעו שאם הם מזלזלים - הם יקבלו תביעה. המציאות היא שמנצלים את הציבור שלנו לרעה. כמו במקרה שלי שהנהגים פשוט לא עצרו בכל התחנות מה שהוכח גם בדו"ח של בית המשפט".

ספר לי מה עשית, מה התהליך?

"דבר ראשון פניתי למשרד התחבורה, יש כתובת מייל של תלונות הציבור שם צריך לשים את כל הפרטים, הם תמיד שולחים הודעה שהם עוקבים גם בלי פניות הציבור ושהם יטפלו אבל כדאי בכל אופן להתלונן, ככה הם קונסים את החברה בחמשת אלפים שקל. כדאי שאנשים ידעו את זה.

"אחר כך ניגשים להגיש תביעה. אפשר דרך האינטרנט. יש אתר נט המשפט, צריך קודם כל להזדהות עם הפרטים. זו הזדהות ראשונה שטובה לכל המשרדים הממשלתיים. ואז מגישים כתב תביעה שאפשר להשיג בכל מיני מקומות, מתארים את הנזק וצריך להוסיף כמה שיותר קבלות ותיעוד הנזקים שקרו לכם, כמו אם לקחתם מונית, וגם כמה שיותר הוכחות לסיפור. מצרפים את כל זה למסמך ופותחם תיק. בדרך כלל זה תביעות קטנות שלמיטב ידיעתי דנים אותם בימי החופש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"בכתב התביעה כדאי לצרף בקשה מבית המשפט שיורה לחברה להגיש דוחות מיקומים, רואים שם הכל, אם נסע, מתי נסע ואפילו אם עצר או לא פתח דלת. החברה מצידה תגיש כתב הגנה תוך 30 יום, הם כמובן יכחישו ויגידו מי אמר שהוא היה בתחנה וצריך לנסות להוכיח אבל לא צריך להיבהל, פשוט להיות רגועים.

ככה נראה דוח אוטבוס עירוני, סימון האפס מעיד על אי פתיחת דלתות
ככה נראה דוח אוטובוס עירוני, סימון האפס מעיד על אי פתיחת דלתות

"במקרה שלי גם כשהם ראו שהנהג עשה מסלול של 30 דקות בעשר דקות הם הראו את העצירות במעברי החציה כאילו שזה היה תחנות. אחרי שהוכחתי את דברי לבית המשפט, השופט התרשם ע"פ הדוחות שהצדק איתי, שזה לא יתכן שב-2 דקות הוא עבר 12 תחנות. אין דרך בעולם שלקח לו 5 שניות בין תחנה לתחנה. במהירות כזו הוא אפילו לא יכול לראות אם יש נוסעים.

"בית המשפט קיבל את הטענה אבל למרות שתבעתי 5,000 שקל הוא אמר שזה נזק מופרז, למרות שאמרתי שנפגע לי האימון בתחבורה הציבורית, בית המשפט לא התרשם. גם לא מהקושי לאזרח להגיש תביעה שלוקחת הרבה זמן. לצערי בית המשפט לא הבין את המצוקה ופסק 2,100 ש"ח שזה לא סכום שיגרום לחברה להשתפר ובעיני גם לא מצדיק את כל הטרחה.

"אפשר לסכם בקצרה שהתביעה לבית המשפט טובה, אבל הסכומים מצחיקים במיוחד שמדובר כמו במקרה שלי שמדובר במקרה קיצון שהנהג לא עצר בכל התחנות, בעיניי זה לא מספיק טוב".