אאא

פרק ג': ברוב הישיבות הליטאיות מקובל לומר שרשב"י הקדוש, היום היחיד שאינו נמצא בקברו הוא ל"ג בעומר (לפי שיטה זו, לפני שנתיים רשב"י נשאר בקברו עקב כך שההילולא במירון התבטלה בגלל הקורונה).

נקלע לידי גיליון 'האיחוד בחידוד'. העלון לאברכי כולל, בני הישיבות ולכל לומדי התורה המאחד בקרבו חידודים ותשובות בהלכה ובאגדה[1] שעסק בהרחבה במחלוקת ההלכתית של עלייה לציון רשב"י, שריפת הבגדים והדלקת המדורות. העלון הביא את הדברים ממבט 'השקפה ליטאית'.

שער עלון האיחוד שבחידוד (אוצר החכמה)
שער עלון האיחוד שבחידוד (אוצר החכמה)

במאמר מיוחד העוסק בדינים ההלכתיים העוסקים בל"ג בעומר, מצטט עורך 'האיחוד בחידוד' פסק מאת מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל שענה לשואל, שעדיף שילמד תורה במקום ללכת עם ילדיו למדורות.

ממשיך עורך 'האיחוד בחידוד' והשווה את מנהג ה'מנגלים' וה'קטוצ'קעס' בל"ג בעומר ל'מנגל' של יום העצמאות, וכך לשונו: "מקומות שנעשה לחינגא ועושין לאחר המדורות תבשילין ע"ג גחלים כמנהג שעושין עוברי הדת והמתדמים להם ביום אידם, בחג אשר בדו מליבם".

המאמר ממשיך בציטוט של מרן הסטייפלר כנגד מנהג התהלוכות בל"ג בעומר שיזם הרבי מליובאוויטש זי"ע: "וראה בקריינא דאגרתא אגרת קס"ט בדבר התהלוכה בל"ג בעומר שמצות ספירת העומר היא עד חג השבועות יום שניתנה בו תורה לישראל, והילדים הם הם היו הערבים לקיומה של תורה, ואיך אפשר לראות כבלע את הקודש לערוך תהלוכה ברחובות העיר וד"ל". 

מתוך עלון 'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)
מתוך עלון 'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)

בנוגע למדורות נטען ב'איחוד בחידוד' שאין להם כל מקור מחכמי הקבלה בדורו של האר"י, אלא רק ממקורות מאוחרים.

עוד הובא בשם מרן הגרי"ש אלישיב שפסק: "דעת תורה היא ללמוד, ולא ליסוע למירון" (ראה ספר אשרי האיש ח"ג תל"ב)

'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)
'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)

מענין ביותר ציטוט של הסטייפלר: "אצל המקובלים רשב"י חשוב ביותר מכל התנאים, כי הוא גילה את תורת הקבלה... לכן עושים המקובלים שמחה והילולא... ועיקר הנוסעים למירון בל"ג בעומר, הם החסידים והספרדים". (האיחוד בחידוד שם מתוך אורחות רבנו ח"ב עמוד קיד).

'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)
'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)

 

ציטוט מבהיל מאת הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל ראש ישיבת הנגב בנתיבות שענה לתלמידו בשנינות ליטאית: "תורת משה מפי הגבורה, לא מפי הקבורה" (קונטרס 'עקב רב' עמ' 33). בעלון 'האיחוד בחידוד' הובא ציטוט זה בנוגע ל"תעמולה בשנים האחרונות לריבוי נסיעות לקברי צדיקים".

 

מתוך עלון 'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)
מתוך עלון 'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)

ציטוט מראש הישיבה הגאון רבי הלל זקס זצוק"ל שסבר שהטעם שהליטאים נהגו שלא לעשות שום ענין ביום ל"ג בעומר, וכמובן שלא לעלות על קבר רשב"י, הוא משום שהמועדים שקבעה תורה וחנוכה ופורים שהוסיפו חז"ל אנו מצווים לעשותם ככתבם גם מבלי להבין את סודם. לעומת זאת למירון בזמנו עלו צדיקי עליון משום שהם ידעו את סודות התיקונים שניתן לעשות ביום זה. אולם דורות אחרונים אין אנו יודעים כלל וכו', ועלולים יותר לקלקל מלתקן בזה". (ראה עוד במנחת יצחק ח"ח סו ס"י נ"ג).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עלון 'האיחוד בחידוד'  (אוצר החכמה)
עלון 'האיחוד בחידוד' (אוצר החכמה)

ולפני שאתם קהל גולשי 'כיכר השבת' החסידים העוקבים אחר מדור 'היסטוריה ואקטואליה' מגיבים בעוקצנות אודות מאמר זה, פנינו אנו למרצה הרב אורי בלוי שנחשב מומחה לאתרא קדישא ציון הרשב"י שיגיב לדברים אלו.

הרב אורי בלוי: "דעתם של בני הישיבות דליטא אינה מהוה כ"כ נפק"מ לעניין, מכיון שכבודם הרם בעולם העיון התלמודי מונח. מירון היא רק עוד חלק בהתנערות הכוללת מעניינים רוחניים גבוהים רבים בכדי לשקוע בעולמה של הגמרא. ומי לנו גדול כבעל ה"לשם" זי"ע המביא בשם הרה"ק הגר"א מוילנא "בזמן הזה עיקר השראת השכינה בקברי צדיקים". עכ"פ מיותר ואין צורך להוכיח או להתעמת עם הטענות במנהגים שיסודם בהררי קודש קדשים רבותינו בעלי הקבלה זי"ע.

"וכשם שארע בתנועת המוסר, שנתקלה בהתנגדות נחרצת ועזה מצד עולם הישיבות העיוני ולבסוף כבשה את כולו, כך גם בעניין זה ניווכח בעינינו ברבבות בני תורה העולים לשמוח בשמחת התנא קדישא כשהזרם רק גובר משנה לשנה".

[1] תשע"ג (עמ' 154-153)

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]