אאא

רעידות האדמה שפקדו את ישראל, בהפרש של 12 שעות בלבד, העלו לכותרות את החשש מהרעידה הגדולה שעל פי המומחים וההערכות צפויה להגיע, והשאלה היא רק - מתי?! והסכנה האורבת לבניינים רבים, לא מעטים מהם בערים החרדיות, הצפויות חלילה וחס לקרוס על יושביהם, במקרה של רעידה חזקה.

"רציתי לבנות יחידה על הגג", מספר לנו ב.נ., "רציתי להזיז את הקורה שמחזיקה את הרעפים והמהנדס אמר לי שאין כזו אופציה להסיר בשום פנים ואופן. להפתעתי, השכן שלי, שגם הוא בנה, הוריד את הקורה, אז כששאלתי את המהנדס שלי הוא הגיב שזה יחזיק עד שתהיה רעידת אדמה". השכן שכן הוריד את הקורה, טען שהמהנדס שלו כן אישר זאת.

מה באמת מצב התשתיות במגזר החרדי? הדעות חלוקות. מאלו שטוענים שהכל בסדר ועד אותם שבטוחים שאנחנו בפני אסון בסדר גודל מפחיד.

תחילה פנינו לשי שטרית, מהנדס חילוץ והצלה בפיקוד העורף וקונסטרוקטור, בעקבות רעידות האדמה האחרונות, ואלנו אותו: יש המון תוספות בניה ויחידות דיור במגזר החרדי, מה דעתך?

"תראה, כל עוד הדברים נעשים עם מהנדס, אפשר לסמוך שהכל יציב ובטיחותי. הבעיה הגדולה שיש הרבה שעושים בלי אישורים".

עד כמה זה נפוץ?

"זה נפוץ. תליות מוזרות, מרפסות לא אחראיות, הורדה של קורות וקירות, פתיחת חללים. חיתוך של קירות תומכים ועמודים תומכים שמסכנים את המבנים בצורה משמעותית. זה גם מאוד נפוץ שפותחים חללים מתחת לבניינים. יש מתחת לכל בניין את מה שאנחנו קוראים 'גרעיני הקשחה' וברגע שנוגעים בזה זה מחליש את הבניין. ברעידת אדמה הבניין פשוט לא יחזיק".

מוסיפים ומרחיבים (צילום: בן חנניה)
מוסיפים ומרחיבים; אילוסטרציה (צילום: בן חנניה)

עד כדי כך?

"כן. כפי שאמרתי, עכשיו זה מחזיק. אבל השאלה היא לא האם עכשיו זה מחזיק, המבחן הוא האם זה יחזיק ברעידת אדמה ואני אומר לך שלא!".

ההשערה הפסימית שלך, מה יקרה ברעידת אדמה?

"כשתהיה רעידת אדמה 5 בסולם ריכטר נראה כאן אסון".

כאחד שעובד עם המגזר החרדי, אתה לא חושש לבוא ולומר את הדברים בקול? זה לא יכול לפגוע בך?

"אני ידוע כאחד מחמיר, אני גם לא פוחד לבוא ולומר את הדברים כי פיקוח נפש קודם לכל. לא צריכים לחכות שמשהו יקרה ואז להגיד אף אחד לא דיבר. צריך לעשות דברים באחריות, יש ערים שהמהנדס חזק ומקפידים על זה ויש שפחות".

למה אנשים מרשים לעצמם לעבוד בכזו צורה?

"תראה, יש מצוקת דיור נוראית ואנשים מנסים לפתור אותה. הפתרון צריך להיות ברמה הארצית. מגרשים ומבנים שיתנו מענה. עד אז אנשים מותחים את החבל, ועד שלא יקרה משהו זה ימשיך".

מה הפתרון?

"הפתרון צריך לבוא מלמעלה. קודם כל צריך לתת מענה שזה יהיה בראש סדר העדיפויות של הממשלה. אבל הפתרון בפועל למבנים האלו שאתה מדבר עליהם, זה לעבור על המבנים ולהתחיל לחזק. לאחרונה עשיתי עם מהנדס חיזוק למבנה במודיעין עילית שהיתה שם מציאות שיכלה להביא אסון. אפשר לתקן לפני שיהיה מאוחר".

''ופרצת ימה וקדמה וצפונה נגבה''
"ופרצת ימה וקדמה וצפונה נגבה"; אילוסטרציה

בשונה משי שטרית, פ', אשר משמש כמהנדס בעירייה חרדית משמיע דברים אחרים לגמרי. "אני יותר משלושים שנה עובד עם הציבור החרדי. זה נכון שמעולם לא ראיתי בניה שנעשתה על פי התוכניות שהוגשה לעירייה", הוא אומר, "אבל מצד שני חשוב לי להדגיש שיש הקפדה מלאה על הנושא הזה של בטיחות. אני יודע שלפעמים זה נראה מלחיץ, לא תקין אבל מניסיון שלי, מקפידים יותר על נושא הבטיחות ופחות על נושא האסתטיקה, הנראות, בטח לא כלפי חוץ. אבל תפריד בין בטיחות לבין יופי".

ואם מדברים על רעידות אדמה?

"תשמע, הערים המרכזיות עליהם אנחנו מדברים הם מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. יש בניה די מאסיבית. אבל אלו בניינים חדשים שנבנו על פי תקנים מחמירים. במודיעין עילית יש בממוצע בכל בניין בין ארבע לחמש יחידות דיור, יפה זה לא, אבל יש הקפדה על נושא הבטיחות. שוב, יש יוצאים מן הכלל. אולי קבלן שפחות נשמע להנחיות. מבחינת כסף זה סכומים קטנים יחסית לבניה. הוא ישלם עוד כמה אלפי שקלים ויהיה עם ראש שקט".

פנינו גם אל יעקב דויטש, קבלן במודיעין עילית, הוא גם מסכים עם הדברים, ואומר כי "רוב הבניה בעיר נעשית עם היתרים. יש פעמים שבונים מעט יותר מההיתר אבל תעשה הפרדה בין ההיתר לבין נושא הבטיחות".

לגבי בטיחות במקרה של רעידת אדמה, הוא אומר כי "החשש בדרך כלל כשחופרים מתחת לבניין או חללים או כששוברים קירות בטון בקומות מינוס. קבלן מקצועי לא יתחיל עבודה ללא אישור מהנדס (לא מספיק הנדסאי, הוא מדגיש). גם אחרי אישור, עובד בזהירות מקסימלית, כך שאין לחשוש מרעידת אדמה.

"יש מקרים חריגים שחייבים מבחינה אדריכלית להוריד יסוד או עמוד. בדרך כלל המהנדס ייתן תוכנית חליפית מברזל, מה שכולם מכירים - רלסים. זה במקום בטון, מפחית בגודל העמוד אבל יותר יקר וגם התוכנית יותר יקרה מפני שאין הרבה מהנדסים שנותנים תוכניות להחלפת יסודות".

אז אתה חושש?

"חד וחלק, לא!".

יחידת דיור בעיצוב מיוחד
יחידת דיור בעיצוב מיוחד; אילוסטרציה

מי שמסכים אתו הוא תושב מודיעין עילית יאיר נוימן מסיטי נדל"ן כאשר לדבריו, "מודיעין עילית, דווקא בגלל תוספות הבנייה המטורפות, המבנים חזקים הרבה יותר ממבנים ללא תוספת. אם אתה מחפש מבנים בסיכון, תחפש רק מבנים בני 40 שנה ומעלה".

אז בעינך הכל תקין ומאושר?

"תראה, אני לא מהנדס, אבל אני יכול להגיד לך מה אני רואה ויודע. אין אחד שבונה בלי מהנדס. וכשקרה שקבלן לא ביצע הוראה של מהנדס - זה מטופל מיידית על ידי המהנדס. אף אחד לא רוצה להסתבך עם מהנדס העיר, כי בסופו של דבר המהנדס שאישר יציקה לא תקינה עלול להפסיד את הרישיון. אדרבה, אתה יכול להצביע לי על מקרה אחד בו פגעו ביסודות וזה לא תוקן בצורה המחמירה ביותר".

בונים היכן שאפשר (צילום: בן חנניה)
בונים היכן שאפשר; אילוסטרציה (צילום: בן חנניה)

תושב נוסף שבנה בניה שהוא קורא לה - "לא יפה אבל מתאים לעיר", אומר לנו: "אני לא גר בעיר חילונית בה מקבלים דו"ח על הוצאה של מנוע של מזגן, כולם ככה בונים אז בלי טענות. אני משבח את ראש העיר שמאפשר וכמובן שצריך להקפיד על הזהירות, לא לחסוך בכמה שקלים אבל לפעמים אם משגעים אותך סתם אי אפשר לדעת מה באמת נחוץ ומה סתם בירוקרטיה".

אם כן, נראה כי הדעות חלוקות גם בזה, אך כיהודים יראי שמים, המקפידים על קלה כבחמורה ויודעים כמה חמורה הסכנה מהאיסור, עלינו כמובן לא לעשות הנחות בכל מקרה של בניה או שיפוץ, ועדיף להחמיר ולא חלילה לבכות אחר-כך.