אאא

יש אנשים שקל לבקש מהם סליחה. הם מחייכים בסלחנות ובהבנה, ונותנים למבקש המחילה תחושה שבקשת הסליחה כמעט והייתה מיותרת עבורם. אולם יש אנשים שמתקשים מאד לסלוח. גם על פגיעות קלות, שעלולה לקרות בין חברים הם מתקשים לסלוח ומציבים מכשולים בלתי עבירים כתנאי לקבלת הסליחה.

מדוע כל כך קשה לנו לסלוח, וכיצד תוכלו להיות בקשני סליחה מעולים?

1. פחד ממחיקת העוול - אחד הפחדים הראשוניים העוברים בראשו של הנפגע, הוא הכחשת העוול שנעשה לו וזלזול ברגשות הכאב שהוא חווה. חשוב לדעת שבקשת סליחה אינה ציפייה למחיקת העוול אלא ציפייה שהנפגע ישלים עם העוול. אתם מבקשים סליחה ממישהו ורוצים שהוא יסלח? אל תמעיטו בעומקה של הפגיעה ואל תנסו לשכנע אותו שהוא מגזים עם המשמעות שהוא מייחס לפגיעה שפגעתם בו, אלא הראו לו שאתם מבינים את עוצמת הפגיעה ונותנים לגיטימציה מלאה לרגשות שהוא חווה. ככל שהנפגע יראה שהבנתם את רגשותיו, יש סיכוי טוב יותר שהוא ימחל לכם בלב שלם.

2. איבוד הכח - חלק בלתי נפרד מהפגיעה, היא התחושה שהפוגע מרגיש חזק והנפגע מרגיש חלש ופגיע. במקרים רבים הנפגע מרגיש שהכח היחיד שנשאר לו בידיים הוא הצורך של הנפגע לקבל את סליחתו, והוא חושש שברגע שהוא ימחל שארית כבודו תיעלם. ברגע שהפוגע והנפגע יגיעו להבנה משותפת שעמדה של פגיעה בזולת אינה עמדה של כח אלא עמדה של נחיתות מוסרית, לנפגע יהיו תעצומות נפש מספקות שיסייעו לו להתעלות על רגשותיו ולמחול.

3. שחרור הפוגע מאחריות על הפגיעה - פגועים רבים מרגישים שסליחה משחררת את הפוגע מאחריות על מעשיו. הם מתקשים להשלים עם העובדה שלאחר שהם סבלו כל כך הרבה שנים מתוצאות הפגיעה שהם חוו, הם ישחררו את הפוגע מהמעשה מבלי שהוא יחוש את הכאב שהם חוו. ברגע שהפוגע והנפגע יגיעו להבנה שבקשת מחילה אינה מוחקת את הפגיעה, אלא דרך של הסכמה להמשיך לחיות ולהתחבר לצידה, יקל על הנפגע למחול על הפגיעה.

4. פגיעה חוזרת - בכדי למחול מחילה אמתית, על הנפגע להודות בעובדה שהוא נפגע, ולחזור ולהיות בעמדה החלשה אותה הוא חש בשעת הפגיעה. כמו כן הוא מפחד להיות בעמדה של 'הנודניק הבכיין' שעושה עסק משטויות. לכן - כשאתם מבקשים סליחה ממישהו הקפידו לרומם את כבודו ולהבין שאתם אלו שנמצאים בעמדת נחיתות על שיפלותכם המוסרית, והנפגע הוא האדם רם המעלה שמוכן למחול לכם למרות העוול שגרמתם לו!

5. סליחה מצריכה חיבור - אקט של סליחה, הוא אקט של חיבור בין הפוגע לנפגע. במקרים רבים הנפגע לא מעוניין בקשר רגשי עם הנפגע, וקשה לו להגיע לחיבור הרגשי שכלול במחילה. אם הפוגע מגיע מעמדה ברורה של נחיתות מול הנפגע, יקל על הנפגע להסכים לקשר רגשי שבו הוא בעמדה העליונה, כששיפלותו של הפוגע מתקנת את תחושת ההשפלה שחווה הנפגע בשעת הפגיעה, ואת חוסר האונים שאותו הוא הרגיש. ולכן העמדת הנפגע בעמדה מכובדת יותר, וממקום של כח, תקל עליו להגיע לרמת הקשר הנזקקת ליכולת למחול.

6. אמון בפגיעה יותר מבסליחה - כשאדם פוגע בנו, הוא עושה את זה מכל הלב וכמשיח לפי תומו. לעומת זאת כשהוא מבקש סליחה הבקשה נראית מגמתית ומטרתית, ופחות אמינה מהפגיעה עצמה. ולכן - בכדי שיסלחו לכם הדגישו את המניע הרגשי שגרם לכם לומר דברים שאתם לא באמת מאמינים בהם, לעומת ההערכה האמתית והכנה שאתם חשים ביחס לאישיותו היפה של הנפגע. לדוגמה - אמרו לנפגע "אמרתי לך שאתה... רק כי הרגשתי שההצלחה שלך מאיימת עליי, וגורמת לי לחוש חסר ביטחון עצמי על ידך". כמובן שתאמרו את זה מהלב, וכשזה נכון - שקרים וחנופה לא יובילו אתכם למחילה.

7. תחושה של החפצה - פגועים רבים מרגישים שאתם רואים בהם כלי להשגת מחילה, והפגיעה שפגעתם בהם לא באמת מצערת אתכם. שנה שלימה חיכיתם ולא התנצלתם, ורק כשיום כיפור מגיע ואתם יראים מדין שמים, אתם נזכרים לבקש מהם מחילה. ולכן - הביעו אכפתיות מהכאב שהם חשו, שקפו את הכאב שהם חוו מכם והראו להם עד כמה כואב לכם להיזכר בפגיעה שפגעתם בהם - והימנעו ככל יכולתכם משימוש במושגים דתיים כשאתם מבקשים סליחה. כשאתם משתמשים בכלים דתיים כמו "ביקשתי ממך שלוש פעמים, אתה כבר חייב למחול לי", אתם גורמים לנפגע להרגיש (ובצדק) שלא באמת אכפת לכם מהכאב שלו.

ועוד טיפ חשוב: לפני שאתם מגיעים לחבר לבקש מחילה, תרשמו על דף את המקרה שעליו אתם מבקשים את סליחתו, תבינו את חומרת הכאב שהכאבתם לו, תדמיינו מה הוא עבר כשפגעתם בו, כאבו את כאבו - ועם הצער הזה תיגשו לבקש את סליחתו.