אאא

כמה פעמים ביום אתם אומרים את המילה "האמת"? "האמת שזה רעיון מצוין", "האמת שעדיף לבחור באופציה הזו" או שאתם מעדיפים את הגרסה הגבוהה יותר שלה: "למעשה"; "למעשה את צודקת", "למעשה, הדרך שלך טובה יותר". אנחנו די בטוחים שאין לכם מושג מדוע נתפסנו דווקא על המילה הזו - והנה התשובה.

קרולין קופראש, מנהלת פרויקטים מיוחדים באתר למדיה חברתית, פרסמה מאמר שמצביע על נקודה מעניינת: כיצד התבטאויות כמו "האמת" ו-"למעשה" מוסיפות פן שלילי לדברים שלנו, גם אם כוונתנו חיוביות לגמרי. "גם אם התכוונו לומר משהו טוב, אם הוא מגיע אחרי "האמת ש", הצד השני מרגיש שאיכשהו הוא טעה במשהו".

המאמר של קופראש עוסק בעיקר בתקשורת טובה יותר עם לקוחות, אך אפשר לתרגם אותו בקלות לתחום של סביבת עבודה בריאה ויעילה יותר. אף אחד לא רוצה לחוש זלזול או נחיתות במקום העבודה והצעד הראשון זה מודעות לדרך בה אנו מתבטאים כלפי הקולגות שלנו.

תפסיקו להגיד: "האמת שזה רעיון טוב"

וגם "רגע, זה בעצם רעיון לא רע". זה אולי נשמע כמו מחמאה, אך היא עטופה בארומה של היסוס. כמו להגיד לאדם שמולנו, 'אתה לרוב טועה ואני תמיד צודק, אבל וואלה הפעם קלעת'. לדברי קופראש, זו נגיחה עקיפה. "גם אם אתם אומרים זאת בחיוך רחב, אתם עדיין מזלזלים באדם השני ורומזים שאתם מופתעים מההצעה המבריקה שהגיעה דווקא ממנו".

התוצאה של תקשורת בעייתית כזו, עם מסרים שליליים סמויים, היא פגיעה במורל הכללי במקום העבודה ובביצועים בשטח של הארגון כולו.

במקום זאת, תאמרו: "זה רעיון ממש טוב"

התמקדו בחיובי. אם קולגה בעבודה העלה הצעה טובה, הימנעו מלהביע הפתעה על העובדה שהוא זה שמציע. כבדו את ההצעה הספציפית הזו בלבד ואל תזכירו לו "חטאים ראשונים". תגובה כזו תעניק לאדם שמולכם ביטחון בדבריו ותראה לו תמיכה מלאה תוך הימנעות משיפוטיות והתנשאות בצורה של פאסיב-אגרסיב.