אאא

זה היה בתאריך ז' אלול תשנ"א, שבת פרשת שופטים. הרבי מלובביץ' קיים אז התוועדות עם חסידיו, ובאחת מן השיחות הוכיח מהרמב"ם, במהלך תורני מובנה, שיש מקום לנבואה גם בדורנו זה וכי הנבואה למעשה חוזרת לעם ישראל לקראת ביאת המשיח.

הרבי הסביר בשיחה את החילוק בין "שוטרים", שמצווה למנות אותם בגלות (ככתוב "שופטים ושטורים"), לבין ה"יועצים" - שיהיו בגאולה ("ואשיבה... יועציך כבתחילה"). עבודת ה"שוטרים" היא לכפות על העם לקיים את התורה והמצוות, אולם מכיוון שבגאולה לא יהיה צורך בכך יהיה רק "יועצים" - שתפקידם הוא לייעץ לעם איך לנהוג במה פסקו "השופטים". 

מסקנת שיחת הרבי הייתה שמכיוון שאנחנו בדור הסמוך לגאולה יש לנו בדורנו כבר "יועץ" - נביא הדור, שיש לקבל את נבואותיו ולפרסם אותן.

הרבי ציין בשיחה זו (כבכל שיחה אחרת) שנביא הדור הוא חמיו, אדמו"ר הריי"צ זצ"ל, אך אצלנו החסידים יש מי שחושבים כי הרבי מתכוון לעצמו, על פי דברי הרבי במקום אחר, לגבי העובדה שכאשר הריי"צ היה רוצה לדבר על עצמו הוא היה אומר את הדברים על אביו אדמו"ר הרש"ב.

בעיתון "הגאולה" שהופיע כמה ימים לאחר השיחה, הופיע תמונתו של הרבי ומעליה נכתבה הכותרת: "יש נביא בישראל". הרבי הגיב לכך בברכת "ברכה והצלחה". בעלון שיחת השבוע פורסם לאחר השיחה מאמר מקיף מאת הרב מנחם ברוד, דובר חב"ד, בו הוא הסביר כיצד הרבי מוגדר כנביא. הרב מרדכי שמואל אשכנזי ז"ל הוציא מכתב בו הוא פוסק שלרבי יש דין של נביא.

הרבי, מצדו, ראוי להדגיש, הכחיש את פרשנויות החסידים על זהותו של הנביא. עורך שיחה השבוע, הרב מנחם ברוד, מספר שכאשר קרא הרבי את מאמרו בעיתון, שאל בתמיהה "הרי לא התכוונתי על עצמי, התכוונתי אל השווער".

כחסיד חב"ד שהתחיל את דרכו כמקורב, ולמד בישיבה ה"משיחיסטית" צפת, היה לי קשה "לעכל" שיחות מעין אלה. בייחוד שיחה זו שיש בה כמה וכמה חלקים קשים להבנה. מעבר לעניין שמסקנת השיחה היא דברים שלא נשמעו קודם לכן ובלשון המעטה קשים לעיכול.

בשבוע שעבר החלטתי ללמוד את השיחה המפורסמת הזו לעומק, עם כל מראי המקומות שלה. וכאן המקום לפרגן לתלמיד חכם הבחור המדהים ש. סבאג שזיכה אותי בלימוד "שהעיף" אותי גבוה מאד ושינה את הסתכלותי מקצה לקצה. מעבר ללימוד מעמיק ומקיף של השיחה במשך 4.5 (!) שעות פתחנו גמרות ואף התפלפלנו בדברי הגר"א שהרבי מצטט בין היתר בשיחה.

זה שהרבי צדיק אדיר שלא בערך לדור שבו הוא חי, מנהיג שפעל מעל לטבע - כולם כבר יודעים. מה שהתחדש לי זה שמהלך השיחה הוא לא כך כך מחודש כמו שחשבתי עד היום. יש פה שיחה שבנויה לתלפיות על בסיס למדני.

הבנתי עוד משהו: שאני לא עושה מספיק לקיים את בקשת הרבי "לפרסם". ולא מספיק להגיד "לא ירדתי לסוף דעתו של רבנו".

השיחה ברורה מנומקת ומלאה במראי מקומות. אם אפשר ללמוד גמרא עם תוספות אז גם זה בר השגה.

עד היום פעלתי כמו ילד קטן שאומר "אימא ביקשה להגיד שהיא לא בבית". פטרתי את עצמי בציטוט השיחה במקרה הטוב. כמי שאומר, "אני לא מבין, לא מזדהה (ואולי קצת מפודח) אבל אבא אמר לעשות".

אז להלן הניסיון שלי להביא לכם הקוראים את הרעיון איך שהוא עובר אצלי. ולפי עניות דעתי לפני שמכנים יהודי צדיק בכינוי היומרני "נביא" אני חושב שמין הראוי לעשות סקירה קצרה.

מיהו הרבי מלובביץ'?

הרבי מלובביץ' הוא חתנו של האדמו"ר השישי של חב"ד וכונה בזמנו הרמ"ש.

היה בעל תואר בהנדסת חשמל ומתמטיקה משתי אוניברסיטאות אירופאיות מכובדות.

קיבל סמיכה לרבנות מדודו הרב שמואל שניאורסון. הצטרף לחותנו בניו יורק בשנת ת"ש לאחר שנמלט מהנאצים בצרפת.
עם בואו לניו יורק מונה לנהל את ה"מרכז לענייני חינוך" ומוסדות נוספים.

ביוד שבט תש"י חסידי חב"ד הוכו בתדהמה נוכח הסתלקותו של מנהיגם הנערץ הרבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ).
הכאב גבר שבעתיים נוכח העובדה שלא היה מחליף רשמי לאדמו"ר. לריי"צ היו שני חתנים. החתן הראשון היה הרבי וגיסו המבוגר ממנו הרב שמריהו גוראריה.

הרבי היה ידוע כלמדן שקדן השולט בכל חלקי התורה, גאון עצום בשלל תחומים ודובר שפות רבות. עם זאת היה נחבא אל הכלים. בפשטות ניכר היה שהוא לא היה מעוניין בתפקיד. החסידים לחצו שיתמנה לאדמו"ר.

מספרים שהגיס הרב גוראריה אמר לרבי: "שנינו הולכים לציון של חמינו ומדברים איתו אבל רק לך הוא עונה"... 

הרב חיים שלום דייטש סיפר פעם שהרבי התבטא בחריפות רבה נוכח הלחצים, והודיע לחסידים שאם ימשיכו להפעיל לחצים הוא "יעלם ולא ימצאו אותו". עד כדי כך.

שנה לאחר מכן לשמחתם של החסידים הרבי מסר מאמר מפורסם בשם "באתי לגני" בו למעשה הוא הציג את "תכנית העבודה" שלו.

המאמר הזה הוא מאמר שממשיך ומרחיב את מאמרו האחרון של חמיו הריי"צ שהתחיל במילים האלה בדיוק "באתי לגני".

באתי לגני הוא למעשה הדוקטרינה של הריי"צ וצוואתו לדור הבא: לנצח את חושך העולם על ידי "שטות דקדושה" . שיטת חב"ד שכולנו מכירים.

אם חשבתם פעם שזה מצחיק לראות חבדניק עם סירטוק (פראק) עומד מול חבורת זאטוטים בשבת וצועק איתם את 12 הפסוקים, אז אומר לכם שבעיני זה לא רק מצחיק לא מביך. אפילו שעשיתי את זה עשרות אם לא מאות פעמים. דוגמא נפלאה להגדרה של שטות דקדושה.

(שאל אותי חבר ליטאי מה הפשט בפעילות הזו של אמירת פסוקים עם ילדים, האן לא עדיף ללמוד בזמן הזה גמרא? אמרתי לו שאני עובד על המידות שלי בשיטת נובהרדוק...)

חשוב לציין שבכל שנות נשיאותו של הרבי מלובביץ הוא הקפיד מאד על התואר "ממלא מקום מורי וחמי אדמו"ר". הרבי שלנו המוכר בעולם כולו כמנהיגם הגדול של עם ישראל, זה שנקבע ביום הולדתו יום חינוך מיוחד ע"י נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן, זה שמשוועים לפתחו מכל שכבות האוכלוסייה מכנה את עצמו בענוותנותו "ממלא מקום קודמו בתפקיד".

אם לחסיד הייתה שאלה, ההנחיה הייתה לכתוב קוויטל (פתק עם תיאור הבקשה לתפילה) והרבי לקח את הבקשה עם עוד כמות אדירה של פתקים לאוהל של הריי"צ כדי שנשיא הדור יעתיר בתפילה בעדו. זה נמשך שנה, נמשך שנתיים ונמשך ארבעים שנה.

גם בשיחת פרשת שופטים תשנ"א התואר נשיא ונביא התייחס בפשטות לריי"צ.

בשיחת דנן הרבי לקח את ההגדרה של נשיא שלב אחד קדימה והגדיר את נשיא הדור גם "נביא הדור".

כשאומרים בחב"ד נשיא מתכוונים למנהיג של הדור. ראש הישיבה. "מרדכי בדורו כמשה בדורו". הרבי מסביר בשיחה שהרים צי הוא מרדכי של דורו מסיבה פשוטה: כמו מרדכי הוא יצא נגד משטר השמד הקומוניסטי בבחינת "לא יכרע ולא ישתחווה" ומסר את נפשו ונפש חסידיו מול גזרות השמד הקומוניסטיות.

וקצת מתוכן השיחה: לעתיד לבא תקוים ההבטחה "אשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". הנשיא הוא "שופט הדור", הפוסק, המילה האחרונה בכל ההנהגות הרוחניות וקביעת סדרי עדיפות רוחניים. כמו כן היועץ שנותן הדרכה בכל עניין רוחני וגשמי גם יחד. והוא גם נביא הדור.

ומה זה נביא?

הרמב"ם (ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ט', הלכה א') אומר שפסקה נבואה מעם ישראל עם פטירת אחרוני הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, ועתידה לחזור בעתיד. עם זאת הוא עצמו מרחיב מאד בנוגע לחזרת הנבואה לישראל כאומר שזה לא נושא השייך רק לאחר התגלות משיח. וכך כותב הרמב"ם:

"כל נביא שיעמוד לנו ויאמר שה' שלחו אינו צריך לעשות אות ... כאותות אליהו ואלישע שיש בהם שינוי מנהגו של עולם. אלא האות שלו שיאמר דברים העתידים להיות בעולם, ויאמנו דבריו ... לפיכך כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלאכות השם, ולא יבוא להוסיף ולא לגרוע אלא לעבוד את ה' במצות התורה, אין אומרין לו קרע לנו הים או החיה מת וכיוצא באלו ואח"כ נאמין בך, אלא אומרים לו: אם נביא אתה אמור דברים העתידים להיות. והוא אומר, ואנו מחכים לראות היבואו דבריו אם לא יבואו. ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר, ואם באו דבריו כולן יהיה בעינינו נאמן."

ידוע ומקובל שרוח הקודש (נבואה) הופיעה אצל האר"י. הרבי מציין שהנבואה החלה לחזור לעם ישראל בצורה שיטתית החל מהבעש"ט. הבעש"ט ותלמידו המגיד ועוד רבים אומתו בכך שראו מקצה העולם ועד קצהו. וכך אצל כל אדמו"רי (נשיאי) חב"ד. 

מעניין לגלות שאדמו"ר הזקן מייסד חב"ד התאונן על כך שחסידים שואלים אותו שאלות גשמיות. "אני לא נביא", הוא אמר להם. "שאלות כאלה בנושאים גשמיים רק נביא יכול לענות לכם". עם זאת רואים במוחש שנתן עצות בפועל ודייק "כחוט השערה" וכך עשו כל נשיאי חב"ד.

הרבי מסביר שלקראת הגאולה הנבואה חוזרת לעם ישראל בבחינת "טועמיה חיים זכו". זה מתקיים אצל גדולי ישראל בכלל ונשיא הדור בייחוד.

הערה חשובה לגבי התואר של ממלא מקומו של הרבי הריי"צ. ידועה אמרתו המפורסמת של הרבי, "כך גם על הרבי - אינני אומר "נשמתו עדן", אלא "נשמתו בי".

למעשה בזמן אמירת השיחה לא נמצא חסיד חב"ד שלא הבין שהרבי מתייחס אליו ממש. קצרה היריעה להאריך ולספר את מאות אלפי הסיפורים על עצות גשמיות הנחיות וישועות. דבר שלא רק שלא הפסיק בג' תמוז תשנ"ד אלא ממשיך ביתר שאת וביתר עוז (אולי נושא לעוד כתבה).

לגבי התואר נביא אותו אנו מייחסים לרבי עצמו אביא שני סיפורים מפורסמים:

פירוק ברית המועצות: כשעלה גרובצ'וב (נשיא ברית המועצות האחרון) לשלטון, אמר הרבי לירמיהו ברנובר (מדען סובייטי מפורסם חסיד חב"ד) שמסך הברזל עומד להיעלם, הרבי אמר כי יש לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומוניסטי והורה לבנות שיכוני עולים עבור העולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות פתיחת מסך הברזל. הרבי כינה את השיכונים האלה "עיר חבד בירושלים".

העסקנים התקשו לרדת לסוף דעתו של הרבי. זה כמו שמישהו יגיד שבעוד זמן לא רב מדינת סין תקרוס ואיתו המשטר הקומוניסטי. קצת קשה לדמיין. חלקם חשבו שאולי הרבי רק הביע "משאלת לב" שברית המועצות תיפול? 

והחומה נפלה.

כשגורבצו'ב ביקר בארץ שאל אותו ברנואר מתי הוא תכנן את פירוקה של ברית המועצות? גורבצ'וב אמר שבזמן שהרבי דיבר את הדברים זה אפילו לא עלה על דעתו בחלום.

לשמיעת עדותו של ברנובר > לחצו כאן

כשהייתי בכיתה ח' (1990) הגיע הילד הראשון מרוסיה אחרי נפילת המשטר. זה היה בלתי נתפס שהקיר ברזל הזה שכל כך סיפרו לי עליו נפל.

המקרה השני היה מלחמת המפרץ. לדעתי רבים במדינה ואני בתוכם ממש פחדו.

דובר צה"ל נחמן שי דיבר על ראשי נפץ כימיים. ובכל מהדורת חדשות הייתה היסטריה.

והרבי? לא רק שהבטיח שלא יהיו טילים כימיים אלא הבטיח שהמצב בטוח ועוד שלח חסידים לארץ שחששו מנסיעה כזו או הרגיע חסידים שרצו לבטל אירועים משפחתיים. האזעקות הגיעו ואזרחי המדינה (ברובם) הסתגרו בחדר האטום. דאגתי גם להכניס את כלבי האהוב לממ"ט מאולתר שהכנתי לו. איזה לחץ.

והנה הפלא ופלא. גם הטילים הקונבנציונאליים שזרעו בכווית במלחמת איראן עיראק הרס רב והרגו עשרות בקושי עשו נזק. כמדומני הייתה אבדה אחת בנפש של נפגע חרדה ואל תתפסו אותי על המילה. נביא, אמרנו?

אז מה הלאה - אפשר להתחיל לחיות גאולה. זה פשוט. כל מה שצריך זה להתחבר להוראות לעצות של הרבי שלנו המופלא. מה שהיה פעם שמור לתלמידי הבעל שם טוב הקרובים הם נחלתו של כל חסיד היום. בדוק ומנוסה.

הייתי אומר שהגאולה בהרצה עכשיו, מין פיילוט כזה, אבל למה לא להיות מהראשונים? תנסו פעם להלביש תפילין למישהו שעוד לא התחיל להניח. זה מעיף את הסכך.