אאא

פרשת השבוע, פרשת מקץ, עוסקת בשלב המהפכה בה עובר יוסף מהסטטוס הנחות ביותר של עבד מורשע בבור הכליאה, הישר אל המעמד הגבוה ביותר אליה היה יכול להגיע בסולם ההיררכיה של האימפריה המצרית ששלטה בעולם. גם טובי הפרשנים בעולם לא היו מצליחים לנבא מהפכה שכזו...

המפנה הפתאומי בעלילה סביב יוסף, מרים אותו ממצבו חסר הזכויות והאופק, ללא משפחה תומכת, למעמד של משנה למלך מצרים, עם זכויות מלאות בידיים, הוא מקבל שליטה על ההחלטות - חותם המלכות נמצא בידו! ולא רק מעמד של 'שר לענייני כלום', או משנה ראה"מ חסר סמכויות...

המסר הבסיסי שנלמד מכך הוא האמונה פשוטה והאמיתית, כי הכל נגזר משמים, המעמדות, התמורות, וגם העיתוי המדויק. הכל נגזר מאת הבורא.

דברי הסבר מאירים אנו מוצאים מתוך דברי המלבי"ם, שמבוסס על דברי שלמה המלך בפסוק: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" (משלי, כ"א, א). ומבאר המלבי"ם, "לב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן לב המלך, אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רעה ישחית רבים ועצומים, לכן ליבו זה הכללי הוא ביד ה', והוא בענייני הכלל משולל הבחירה. כן לב מלך, אחר שממעשהו יפלגו ענייני הכלל, אם לשבט אם לחסד, אם למלחמה אם לשלום, הם ביד ה', ויטה אותם כפי רצונו, בהנהגת הכלל, אם זכו יטהו לטובה, וההיפך. ולא ימתין לשנות גמר מעשהו לפי רצונו, רק תחילת נטיית הלב יטה לרצונו, כמו שמטים פלגי מים בהתחלת הפלגותם".

ונסכם במילים שלנו, כאשר המלך נבחר לתפקידו הציבורי שהחלטותיו משפיעות על הציבור, הוא אינו כמו אדם פשוט שיכול לפעול באופן חופשי – לטוב או לרע, ומרגע שנבחר לתפקידו, ואושר העם תלוי בו, ואם ירצה לבחור בדרך רעה הוא ישפיע לרעה על רבים, לכן ליבו מופקד בידי אלוקים, ולכן ובענייני הכלל- אין לו יכולת בחירה!

אנחנו מאמינים באמונה שלמה שכל מה שקורה בעולם הוא בהחלטה של הבורא . אך בפרשתנו אנו מוצאים תוספת דגש בהנהגה מיוחדת בבחירתם של ממונים על הציבור, אם זה מלך,  או משנה למלך. וגם בזמנינו, כאשר אדם נבחר לתפקידו, כפי שאמרתי לראש העיר כשנבחר, ולעוד כמה ראשי ערים שליוויתי במשך השנים בתפקידי הציבוריים, הדגשתי להם כי בכל שיטת בחירות שהיא, בסופו של דבר הקב"ה הוא זה שבחר בהם לתפקיד! בין אם התפקיד הוא ראש רשות, ממלא מקום, כמו לכל תפקיד ציבורי אחר, שאחרים תלויים בו, וכדברי מלבי"ם שהזכרנו.

כאן ברצוני להקדיש מספר מילים לנושא שמסעיר את כל ערוצי התקשורת בימים אלו. שאלת הכרזת העצמאות של גדעון סער לריצה לכנסת ולראשות הממשלה.

בנימה אישית, גדעון הוא חבר וידיד אישי שלי, בימים אלו אני גאה לספר כמי שעבד מול כמה שרי חינוך בעשרות השנים האחרונות, כולל שר החינוך הנוכחי ידידי מר יואב גלנט. אני קובע בוודאות כי אין מי שדמה לו ברפורמות שהוא קידם, והמשמעותית ביותר בעיני היא חוק חינוך חינם לילדים בגילאי 3-4. תוך שנה נבנו בהנהגתו כאלף כיתות גן ברחבי הארץ. בעירנו חדרה לבד, נבנו בשנה אחת ובתוך כחמשה חודשים 19 כיתות כאלו, אגב מתוכם 3 ל"מדעים ויהדות" ועוד דוגמא בעיר תל אביב נבנו בשנה מעל 120 כיתות מתוכם כמה וכמה לרשת מדעים ויהדות. כמדומני שזאת הייתה הרפורמה המורכבת והיקרה ביותר בשדה החינוך, כאשר בניית גן מסתכמת בסכום של כמעט מיליון שקלים, וכל גן כולל הצטיידות ואביזרים תואמים, וכל הנלווה לכך.

לאחר הלקח המאלף שלמדנו מפרשת השבוע, הרי כל הדיונים סביב עיתוי ההכרזה שלו, המומנטום, ועוד ועוד, כאילו מישהו באמת יודע מה יקרה וכיצד יקרה. שאלות אלו הם באמת הכי פחות רלוונטיות בכל המהלך. היא השאלה הכי פחות חשובה ולא משמעותית. כי הרי הכל נקבע מאיתו יתברך. ויתכן שמשמים כבר הוחלט כי הוא ראש הממשלה הבא, וכל החלטותיו יהיו נתונות ביד השם, בתקווה ובתפילה שייתן בידיו את ההחלטות הטובות למען עם ישראל כולו!

שבת שלום וחודש טוב ומבורך