אאא

בעירנו חדרה, הגיע השבוע לסיומו מסע ארוך ומייגע שהתנהל במשך השנים האחרונות, מערכת הבחירות לרבנות בעיר , כאשר בסיומה נבחר חברי ידידי ורעי הגאון רבי ישראל מאיר ביטון שליט"א לכהן פאר כרב הראשי לעיר חדרה .

כל מי שהיה מעורב בעניין יודע היטב כי קל זה ממש לא היה... כמה עיכובים ואתגרים בדרכים שונות ומשונות, שהתנהלו באותה תקופה ארוכה. ורק 'לקינוח' די לציין את ההמתנה להחלטת בג"ץ, כיומיים בלבד לפני מועד הבחירות שנקבע.

ברצוני לעמוד כעת על תובנה שעולה עם סיומה של התקופה המייגעת, כאשר הגיעה העת, ומשמים החליטו כי זו היא השעה, הרי שהתהליך קרה דווקא במהירות, בנחרצות, ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים! 

• • •

וכדרכינו, מצאנו את הדברים מאירים לנו מתוך פרשת השבוע. הפסוק מתאר את המאורע המשמעותי של מכירת יוסף: "וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (בראשית לז,כה). וברש"י, למה פרסם הכתוב את משאם? להודיע מתן שכרן של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע ולזה (ליוסף) נזדמנו בשמים שלא יוזק מריח רע.

המפרשים עומדים על הפלא בכך שהכתוב בחר לפרסם את שכר הצדיקים דווקא בתוך המאורע העצוב הזה כשיוסף נמכר בידי אחיו.

הוגה הדעות המפורסם הרב מרדכי נויגרשל עומד על הנושא ומסביר אותו בחן וחסד :

מוזר. הקב"ה שינה סדרי עולם, והערבים שדרכם לשאת נפט ועטרן נשאו נכאת צרי ולט, והכל לכבודו של יוסף לבל יסבול חלילה מריח הנפט והעטרן… כלומר, מלבד ריח של נפט ועטרן היו חייו של יוסף סוגים בשושנים… מושלמים וללא כל קושי… האמנם?

והרי חייו היו מלאים מהמורות , מקטנותו איבד יוסף את אמו… קשה, קשה לגדול בלי אמא, ובמיוחד לאור העובדה שלכל אחיו היו אימהות ורק לו לא הייתה… כך שמלבד אבדן אם כרחל אותה כבר הכיר וידע גודל מעלתה, היו שאר האימהות מושא לקנאה…

האחים שונאים אותו ומנדים אותו. האבא קונה לו כתונת פסים, היום היו קוראים לזה "אפליה מתקנת", אחרי הכל אין לו אמא ולהם יש. והרי אין כתונת פסים, אלא פיצוי עלוב מאד לאם החסרה. ובכל זאת, כפי שהתורה מציינת, האחים מקנאים ולא יכולים לדבר עמו שלום.

האבא שולח אותו לראות את שלום אחיו ומתעלם לגמרי ממערכת היחסים המורכבת שביניהם. יוסף ודאי חשש אך לא המרה את פי אביו. מחפש הוא את אחיו וכשמוצאם מתנכלים אליו להמיתו. מפשיטים את כותנתו משליכים אותו לבור עמוק ריק ממים ומלא בנחשים ועקרבים. מוכרים אותו עבור תשע זוגות  נעלים. הקונים מעבירים אותו מיד ליד. עד שמגיע למקום הנורא ביותר במצרים – לשר הטבחים, כלומר: לאבי הרוצחים שבמצרים ושם מסתבך העניין עם הגברת שבסופו של יום משליכה אותו לבית האסורים… והכל בסדר… אבל ריח של נפט!!! זה יותר מדי!!! בעניין זה הופכים סדרי עולם לבל יסבול מריח הנפט…

בעלי המוסר לומדים מסוגיה זו עד כמה משפטי השם מדויקים. את כל הסבל שסבל יוסף היה צריך לסבול בגלל חשבונות שמים, אך ריח הנפט לא היה כלול, וברגע שזה לא חלק מהעניין – הופכים סדרי עולם לבל יסבול.

ולהיפך – מתוך שהפכו סדרי עולם לבל יסבול מריח הנפט, הבין יוסף שכל שאר הרפתקאותיו באו מתוך חשבון מדוקדק, מה שנותן כח לעמוד בניסיונות ולסבול ייסורים באהבה.

• • •

ומכאן נחזור לעירנו חדרה, השבוע, הבחירות נקבעו ליום ראשון מהשעה 15:00 עד שעה 18:00. אך להקב"ה היו תכניות אחרות בהקשר לסיומה של תקופה שנמשכה כמה שנים, כאמור. התוצאה נקבעה מראש, ליום ראשון הנוכחי, דווקא לפני השעה 18:00... בהתאם לכך, בשעה 17:21 הגיע אחרון המצביעים, ובכך נתן את האות לפתיחת הקלפי מוקדם יותר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לי אישית הספיק הדיווח מאחורי הפרגוד כי פתקי ההצבעה של רבי ישראל מאיר , כמעט אזלו... אך עד לתוצאה הרשמית הצטרף עיכוב נוסף בדמות מדפסת שנתקעה לה... זאת ועוד היו הסיבות הטכניות שכיוונו את המועד המדויק שנקבע משמים, מראש...

וכך, בשעה 17:53 ניתן האות והמינוי הוכרז ונחתם רשמית. ובאזני הצטלצלו מילות הפסוק "ויריצוהו"... מפרשת השבוע הבא, כי בהגיע הזמן שנועד משמים, הכל רץ... מהר, מדויק, וברוב מוחץ.

המסר שאנו רואים בכך הוא כי הכל מאיתו יתברך, וכל עכבה לטובה, בדיוק במידה שנקבעה מלכתחילה מן השמים.

זה המקום וזה הוא הזמן לברך ולאחל מקרב לב לידידי כבוד הגאון רבי ישראל מאיר שליט"א אשר ידיו רב לו בכל מלאכת הקודש, בחכמה ובתבונה, ופיו מפיק מרגליות לקרב את ישראל לאביהם שבשמים. יאריך ימים על ממלכתו, וחפץ השם בידיו יצלח, בדרכו המיוחדת באהבת ישראל להרבות כבוד שמים, ובשילוב ידיים וכוחות משותפים נזכה לקרב את הגאולה השלימה. אמן.

יחד שבטי ישראל!

שבת שלום וחנוכה שמח!!!!!!