אאא

סדרת הכתבות על קברו של אהרן הכהן עוררה הדים רבים בקרב הציבור התורני, ומספר ת"ח שלחו לי מקורות חז"ל נוספים, על מנת להעלות את המודעות לדברי חז"ל הקדושים שאינם ידועים לכלל הגולשים היקרים.

• • •

חז"ל מבארים בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב)[1] שקברו של משה רבנו נעלם, כדי שלא יהיה לבית עבודה זרה: "ומפני מה לא נודע קבורתו של משה כדי שלא יהיו ישראל הולכין ומניחין שם בית המקדש ומזבחים ומקטרים שם. וכדי שלא יטמאו אומות העולם את קברו בפסיליהם ובתועבותיהם".

ובילקוט שמעוני[2] מבארים חז"ל שהבטחתו של הקב"ה למשה רבנו שמערתו תעלם, היא כמו שמערת קברו של אהרן נעלמה [!] וכך ההבטחה: "וכשם שנתעלמה מערה של אהרן ולא נודעה, כך לא תוודע מערה שלך, שנאמר: 'ולא ידע איש את קבורתו'".

הר צין במבט מנחל צין, הור ההר (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
הר צין במבט מנחל צין, הור ההר (צילום: ד"ר צבי הר שפר)
הגדלה
הור ההר הר צין ושדה הבולבוסים (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
הור ההר הר צין ושדה הבולבוסים (צילום: ד"ר צבי הר שפר)
הגדלה
בולבוסין בהר צין (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
בולבוסין בהר צין (צילום: ד"ר צבי הר שפר)

• • •

בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור בבני ברק בעריכת הגאון רבי מרדכי גנוט, שהוא הלוח המקיף ביותר שיש בימינו, שיוצא מעל 40 שנים, ובו נחקרו מאות מנהגים ויארצייטים (מעל 1500 עמודים!) נכתב[3] על יום א' באב, יארצייט של אהרן הכהן, מספר הערות חשובות.

 (צילום: דן קובלסקי)
הר ההר (צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
הגדלה
 (צילום: דן קובלסקי)
הר ההר (צילום:מדריך הטיולים  דן קובלסקי)
הגדלה
 (צילום: דן קובלסקי)
(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)

אחת מהן הייתה שיום פטירתו של אהרן הוא: "היארצייט היחידי שנזכר בתנ"ך, ולדעת הרלב"ג, הוא ב-א' שבט... ואם נתגלעה מחלוקת ביארצייט היחידי שבתנ"ך, אין פלא שישנן ספיקות ביומי דהילולא דצדיקיא".

הרב גנוט לא נתן דוגמאות לאיזה ספקות כוונתו, אולם אחד ההילולות המפורסמות ביותר ששנויות במחלוקת לגבי התאריך, הוא היארצייט של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, שבעבר הובא בקובץ ישורון מאמר נרחב שמוכיח שאין יודעים אימתי יום פטירתו של רשב"י.

 (צילום: דן קובלסקי)
(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
 (צילום: דן קובלסקי)
מבנה הקבר (צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
הגדלה
 (צילום: דן קובלסקי)
כיפת הקבר (צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)

ממשיך לוח 'דבר בעתו' ומצטט את ה'ילקוט שמעוני' שהמערה נעלמה, וכותב בעוקצנות: "ואם כן תמוהה נהירת רבים להר הר ההר (ג'בל ארון) של ימינו...".

אומנם לוח דבר בעתו אינו מזלזל (ח"ו) בעולים לציון אהרן בירדן, ומביא ציטוט של המהרי"ל דיסקין (שהובא בספר "אדמת קודש"): "כל המקומות הקדושים המקובלים על כלל ישראל, נאמנים ומוצקים ואינם צריכים כל עדות וראיה, וכל שכן אותם שהעידו עליהם עמודי עולם, והמתעקש ומטיל ספקות באחד מהם וגם יעלה ספקותיו לזולתו - שוטה, רשע וגס רוח, ובכלל מונע את חברו מלעשות מצוה להתפלל שם".

 (צילום: דן קובלסקי)
קברו של אהרן הכהן בירדן (צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
הגדלה
 (צילום: דן קובלסקי)
(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
הגדלה
 (צילום: דן קובלסקי)
הקבר בירדן (צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)

יש לציין שספר "אדמת קודש" בעצמו, מפקפק בקברי צדיקים, לדוגמה לגבי מיקומו של קבר שמואל הנביא, הוא קובע שהוא אינו נמצא במסגד המפורסם בפאתי רמות בשם "נבי סמואל" (בערבית: אַ-נַבִּי צַמְוִיל).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כאגב נציין שנגד ספר "אדמת קודש" כתב הרב יוחנן שבדרון בקובץ בית אהרון וישראל מאמר נרחב בו נטען שבעל "אדמת קודש" טעה, וברור שאתר נבי סמואל, הוא קברו העתיק מלפני אלפי שנים של שמואל הנביא.

 (צילום: דן קובלסקי)
כתובות בעברית בקבר בירדן (צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
הגדלה
 (צילום: דן קובלסקי)
כתובות בעברית בקבר בירדן (צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)

אנו לא נתערב במחלוקת בין גדולי ישראל, רק נציין שלשני הצדדים ראיות והסכמות. על ספר "אדמת קודש" נכתבה הסכמה מאת הגרי"ח זוננפלד, הרידב"ז, הגראי"ה קוק, ומהרי"י דיסקין.


[1] דברים פרשת וזאת הברכה דף סח עמוד א 

[2] פרשת מסעי, פ' לג לה

[3] עמוד 1337

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com