אאא

ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד בואם אל ארץ נושבת. רבותינו עומדים על השאלה המתבקשת מדוע לא הכניס הקב"ה את בני-ישראל לארץ הקדושה מיד בעת צאתם מארץ מצריים?

לפי אחד מן הפירושים של חכמינו עיקר הסיבה נעוץ בכך שאם יכנסו מיד אל ארץ ישראל מטבע הדברים יהיה העם עסוק בישוב הארץ, בבניית בתים ובנטיעת כרמים ואת לימוד התורה, בתקופה ראשונה זו, יזנח.

מסיבה זו סובבם הקב"ה במדבר, האכילם לחם שמים והשקם מי באר, בגדיהם מתכבסים מאליהם, ובכך, יהיו פנויים ללימוד התורה. הכניסה לארץ ישראל כשהם ספוגי תורה היא השלמות האמיתית ושורש החיבור בין תורה לארץ.

המשמעות העמוקה העולה מכך היא כי ארץ ישראל ללא תורת ישראל איננה סיבה מספיקה להכנסת העם אל ארצו המובטחת ואפילו במחיר של ארבעים שנה במדבר!

כשיצאנו אל המסע ביקשנו לנו מקום בו שמים וארץ מתחברים. האחדות בעם היא מקור לאחדות בין התורה לארץ. מקום בו שני הדגלים מונפים בגאון ומהווים מקור לגאווה לכל מי שחשובים לו ערכי התורה הקדושה.

שבת שלום ומבורך.