אאא

האירוע הביטחוני החמור בגבול לבנון היום (רביעי) מהווה הסלמה ברורה. הוא מחייב שיקול דעת וכן החלטה אם להיכנס לעימות רחב עם חיזבאללה או שישראל נותנת לזה לעבור ולהניח שבזה נסגר החשבון מצד חיזבאללה.

אכזרי להגיד את זה, אבל לעיתים קרובות זה ככה. כשהם שופכים מספיק דם משלנו, זה נראה להם תגובה מספיקה והם מפסיקים. השיקול האחר הוא שאם ישראל לא תפעל עכשיו בנחישות ובתגובה קשה, אנחנו עלולים לפגוש אירועים דומים בעתיד. כעת זה השלב שבו צמרת צה"ל וגם שר הביטחון וראש הממשלה עומדים בפני דילמה לא פשוטה.

חיזבאללה לא מעוניין להבעיר את הגבול בשלב הזה אבל הוא כנראה גם לא יכול להבליג על החיסול שיוחס לישראל ביום ראשון שעבר, שבו נהרגו הגנרל האיראני וג'יאהד מורנייה. האירוע הקשה הבוקר נראה כמארב קלאסי של

חיזבאללה, ומה שחמור הוא שהפעם לא הייתה התרעה מודיעינית על המארב.

גורם צבאי אמר בתחילת השבוע באופן תמוה שאם הפגיעה תהיה בכוחות צה"ל, ישראל לא תשבור את הכלים. ייתכן מאוד שבחיזבאללה לקחו זאת בחשבון ובחר במכוון את גזרת הר דב, שנמצאת לטענתו במחלוקת טריטוריאלית בין לבנון לישראל. כך גם פעל הארגון בשנה שעברה בהנחת המטענים, אז לא נגרמו במזל פגיעות בנפש.

לא מדובר רק בחיזבאללה, זה גם העניין של האיראנים. נראה שחיזבאללה מוכן להרחיק לכת יותר ממה שהוא התכוון בתחילה, וזה בגלל שישראל לא מוכנה לספוג אפילו את הירי המינימלי שהיה אתמול ברמת הגולן, והגיבה בתקיפה אווירית. ישראל העלתה את סכום ההימור וחיזבאללה נענה, ולצערנו החשבון הנורא הזה נמדד בדמים.