אאא

שלושה נערים תמימים נחטפים על ידי טרוריסטים, רק השם יודע מה עושים להם אי שם במרתפי החמאס, ואחינו יפי הנפש החלו לחפש אשמים. ושלא תטעו לרגע, הם מצאו אותם בסופו של יום: האשמים הם הנערים עצמם. הם ולא אחר. בעיה שלהם שהם עצרו טרמפים. מישהו ביקש מהם לעצור?

בואו לא נכנס לעצם הדיון האם ראוי לעצור טרמפ מבחינת הלכתית וחינוכית או לא, זה לא רלוונטי. הנושא כאן הוא אחר. "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", אמרו חכמנו זיכרונם לברכה. ושתגיעו לאותו מקום, בשמש הקופחת, עם אוטובוס שברח לפני 5 דקות, והאוטובוס הבא יגיע רק עוד שעתיים, וממש אין לכם כסף מיותר למונית ספיישל, אולי תחשבו אחרת. מאותו מקום.

עם ישראל מתחלק לשניים. העם שעובד לפרנסתו, העם שלומד את התורה הקדושה, העם שמחובר לערכים, העם האמיתי והנצחי, ומצד שני יושב לו עם חדש. העם עם המקלדת, העם שמגיב כל היום בתגובות חסרות מעש, עם "הטוקבקיסטים". הם עם בפני עצמו, מנותק מהמציאות, לא נמצא בשטח, אין לו מושג מה זה הורים עניים, מה זה שלפעמים אין כסף בארנק, אין את הששה שקלים ומשהו לנסיעה באוטובוס. אבל הוא טוב בדבר אחד: בלכתוב, בלהגיב, בלהשמיץ. 

כל זב חוטם שהחל לאחוז במקלדת, שיודע איך מחברים את האותיות אחת לשנייה ולוחצים על "אנטר", שיודע כמה תחביריים בסיסיים ומשפטים כמו "פרזיטים", "חיים על חשבון משלם המיסים", וכמה תחביריים פילוסופיים, יושב מול המזגן, ומתחיל להשמיץ. 

הכי קל זה לכתוב, הכי קל זה להסתתר תחת מעטה אנונימי ולהתיז קיטור על כל מי שלא בא לכם טוב בעין. העיקר שהחברה מול המקלדת השנייה יתפעלו, יגיבו "פששש אחי, כבוד", ויגיבו לכם בחזרה. 

אנשי החמאס, הפתח, או סתם ערבים שאין לי שמץ איך הכי טוב להגדיר אתכם, בואו נעשה עסקה שכזו: תחזירו לנו את הנערים, ואנו ניתן לכם במקומם 100 טוקבקיסטים. אם תצ'פרו אותם טוב, הם יעשו לכם רעש של 400 אנשים. הרי בנינו, כולם יודעים שמגיב 37 הוא גם מגיב 56 שענה לעצמו גם בתגובה 22. ובשבילכם זה בכלל פנטסטי, תנו להם רק מקלדת, הם אפילו לא ישימו לב שתקעתם אותם במקלט מעופש. רק אל תשכחו להחליף להם את שפת ברירת המחדל לערבית. בשפה אחרת זה תמיד נשמע יותר טוב. 

כסף מהכנסת במקום לגנוב בלונים

ומכאן לחברת הכנסת חנין זועבי. הערבייה היחידה שקלטה שיש שיטה חדשה להוציא כסף מהיהודים. לא צריך יותר לבוא בחשכה ולגנוב בלוני גז, לא צריך לנסר עמודי מתכת וזה גם מיותר בהחלט לגנוב בקר מרועי צאן יהודיים. יש שיטה יותר קלה. פשוט להיכנס לכנסת, לקבל משכורת מכובדת עם עוזרים ונהג צמוד, ולהמשיך להילחם ביהודים.

הרי בכל מקרה אנחנו משלמים מיסים, אז לפחות שחנין זועבי תהנה מזה. מה לעשות, החמאס בגירעונות. כמה כסף אפשר להוציא על חומר נפץ והחזרי נסיעות לצלמים של "בצלם"? בשביל מה לשלם גם לה משכורת, אם המדינה יכולה לממן אותה?

אמרו עלינו שאנחנו עם חכם. צודקים. עם חכם עם אבל חוקי דמוקרטיה מטופשים. עם שנועל את הידיים של עצמו עם אזיקים, וזורק את המפתחות לים. ממש ליד אוניית המרמרה.

שלא תטעו לרגע, עוד שנתיים המדינה עוד תשלם פיצויים לערבים בחברון, על כך שהערנו אותם באמצע הלילה. הרי מה לא עושים למען השלום ולמען ציפי לבני. מה לא ככה?

זהירות, נהג מסוכן

ומי שחיפש השבוע את הטוקבקיסט הגדול מכולם, זה הידוע במתק מקלדתו, זה שמורח את מילותיו בדבש ונופת צופים, זה שמכניס לחרדים סכין בגב, אבל לפני כן מורח עליו שוקולד, היהיר והמתנשא, העונה לשם יאיר לפיד, מי שחיפש אותו בטח כבר חשב שגם הוא נחטף על ידי החמאס.

פתאום לא שמענו ממנו כלום. החרדים לא לומדים ליב"ה? גיוועלדדדד. חייבים לכתוב על זה. החרדים לא עומדים בצפירה? זה יכול להיות משבר בינלאומי. שווה סטטוס. אבל כשחוטפים נערים, דחילק, את מי זה מעניין? איך כתב טוקבקיסט 38? "בעיה שלהם שהם עצרו טרמפים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 פעם הבאה שלפיד ינסה לתפוס על הישראלים שוב טרמפ בדרך לכנסת, אל תעלו איתו. תזהרו, הוא מסוכן. הוא מבטיח לקחת אתכם ליעד שביקשתם, אבל יזרוק אתכם בשעה שתיים בלילה באמצע הדרך, בין חברון לעזה.

 לפחות הוא קצת נחמד וסימפטי, אז הוא בטח יזרוק לכם מנה חמה מהחלון. אבל רק אם עשיתם צבא, נולדתם להורים שעלו מפולין, וגרתם לפחות חמש שנים קודם לכן ברמת אביב. מצטערים, אבל אלו הקריטריונים.

מעצבן אתכם, אה? חחח בעיה שלכם שהצבעתם לפיד. סוף ציטוט. תגובה מספר 18. 

* * *

ואתם, טרמפיסטים יקרים, אולי תחשבו פעמיים לפני שאתם מושטים את היד, מרימים את האצבע ועוצרים רכב. אם יש דרך אחרת, אם אפשר לתאם טרמפ מראש עם מישהו מהאזור שאתם מכירים, אל תכניסו את עצמכם למקום סכנה. אחרת לכו תדעו מי ייקח אתכם טרמפ.

אתם עוד עלולים ליפול בפח. לכו תדעו מי יעצור לכם בשעה כזו. הרי לא הייתם רוצים ליפול על נהג חסר אחריות, יאיר לפיד למשל, נכון? 

המדור המלא "סדר שלישי" מתפרסם בעיתון "יום ליום"