אאא

כמעט שני עשורים עברו מאז , היה זה במוצאי שבת קודש  בו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, בכיכר מלכי ישראל בתל אביב,  זה היה ממש אתמול, והסיבה  פשוטה ביותר, מאז ועד היום טרם הפנמנו מה באמת יש במילים, ולצערי הרב נוכחים אנו מידי שבוע ,שישנם כאלו הלוקים לעיתים בגימגומים חסרי אחריות ,וכותבי פולמוסים משתלחים ברבנים, אלו אותם המילים שיכולות להרוג, וכשההפנמה חסרה אפילו בקמפיין הסכנה בשליחת הודעות בנהיגה, אז זו ההוכחה שאנחנו הרבה מאחור,ובהחלט נזהה זאת בזיגזוג בכביש הפוליטי, בדוברים בוטים ומסוכנים .

רבין היה מנהיג,וחסרונו היום ניכר  בהחלט, בדיוק כמו בקמפיין הבחירות שלו, ישראל מחכה לרבין, מנהיג בגובה העיניים, מנהיג המסתכל בעיניים פקוחות למציאות, לעתיד, ובעיקר לעבר המפואר של עם ישראל ותורתו, אצל רבין ,נושא הגיור  של פירון ושטרן , לא היה מתחיל בגימגום המסתיים בקריצות , אלא בסיכול ממוקד דומה לזו שזכתה ביושר ,שרת החינוך דאז אלוני,  כשהשתלחה בקודשי ישראל, ונניח הפעם את התענוג  של קיצוני החוג הפוליטי בהתגוששות המתמדת בהשלכות או הרקע המדיני בתקופתו, נתבונן הפעם  בסכנה המיידית בחוסר  השאיפה לשלום, שהרי בשני צידי המתרס הפוליטי ניצלו זאת עד תום ברווחים פוליטיים כאלו ואחרים , אוסלו או ברלין הפכו לאליבי , במקום להתמקד בחזון  והזכות של  העם היהודי בארצו לבנות ולהיבנות , האחדות והשלום רחוקים מאוד , וקורבנות  השלום הפעם ממש בתוכינו

בפרשת השבוע במריבת רועי לוט ואברהם ,הוזכר שהכנעני אז בארץ, פלא,  מה השייכות לנוכחות הכנעני בארץ בסיפור המריבה בן הרועים, אלא להזכיר לנו שאויבנו הם המרוויחים כשאנחנו רבים ,כמה מתוכינו עדיין משרתים את אינטרס אויבנו מבית ומחוץ בגלל שנאת חינם,לצערינו יש מספיק נושאים ,אבל כשתרבות המחלוקת והפילוג באה משלוחי ציבור כשיטה ודרך, זה לא רק אליבי לשיתוק עשייה ציבורית, אלא  מסלול התנגשות בטוח לאסונות נוספים.

כשרבין טיפל בטרור זה לא היה בגלל סקרים,כשדאג לחינוך ילדי ישראל היה זה בגאון ולאור יום, ולא בדילים הזויים  עם חכי"ם ערבים,  שאיפתו לשלום היתה חזון ולא בלון הישרדות ,מי שלא עושה לא טועה,ומי שלא שואף לא עושה, זו היתה מציאות העם היהודי וזכות קיומו , בעבר וגם בעתיד.

וכשהשמועה על הרצח הגיעה לאוזנו של מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ,בעיצומו של שיעורו השבועי ,הזיל מרן דמעה ונשא תפילה,למנהיג שידע להוביל, ראש הממשלה יצחק רבין הוקיר את גדולת מרן זצוק״ל כשראה שהדאגה הכנה לשלום ואחדות  מבית ,ועתיד העם היהודי בחינוך ילדי ישראל,היו חשובים לו  במעשים ולא רק בדיבורים, לא  פחות מהשלום עם אויבנו, הוא לא שיקר ולא מרח, אלא אמר ועשה, ועל כך זכרונו לברכה, ולאותם שלוחי הציבור נזכיר, המעיטו בדיבורים, והבזקים מזכרונות העבר, תנהגו באחריות כי המילים יכולות להרוג.  

הכותב הינו יו"ר סיעת ש"ס בירושלים.