אאא

מעשה שהיה  כך היה (סיפור אמיתי - השמות שמורים אצלי) זוג חרדים מכובד אנשי שם ותהילה הבעל בעל בעמיו, ירא ה' מקדיש את זמנו לפרנסה ולימוד תורה, כל הילדים הם ת"ח בפועל וחלקם בפוטנציאל – משפחה לתפארת.

האישה מחזיקה קליניקה מסוימת, כמקור פרנסה. הבעל פיתח תסמינים של קורונה, כל התסמינים האפשריים בצבצו והופיעו בזה אחר זה. חום, שיעול, העדר תחושת טעם וריח, חולשה ועוד.

האישה בעלת הקליניקה אסרה על בעלה להיבדק – 'אתה תגרום לי לסגור את הקליניקה' אמרה בקול בוכים.

הבעל המסור הבין את המשמעות של חוסר פרנסה, ושל סגירת הקליניקה לתקופה שיחליטו שם בשלטונות – אלו שמאשרים להפגין בבלפור, וממש לא אכפת להם מה קורה בחופי הרחצה – והנה אני האזרח הנצרך לפרנסתו עשוי צריך לשלם בשל הגזירות 'המרושעות' שלהם  ולשלם בפרנסתי ובפרנסת אנשי ביתי.

וכן מיודענו הנכבד אזר אומץ לנפשו, וקיבל את עצת אשתו, ונצר את לשונו (שאינה יודעת טעם) ואת הסוד הגדול הוא איננו מספר לאיש.

בשבת הוא הגיע לבית הכנסת כאחד העם, בית הכנסת היה מחולק לקפסולות, החלונות היו פתוחים, האלכו-ג'ל היה בפתח בית הכנסת, כפי הראוי לאנשים ששומרים על המצווה הפשוטה והשכלית ביותר, והיא 'ושמרתם על נפשותיכם',

בית כנסת מוזר משהו, כזה שמקפיד... למרות בלפור ולמרות חופי הים, הרב גם אמר בדרשתו, שאין ללמוד ממפגיני בלפור וממתרחצי חופי הים, כפי שאיננו לומדים מהם שאר הלכות ומצוות התורה, בקיצור הם לא המודל שלנו.

בעל התסמינים שלנו התיישב במקומו בבית הכנסת, לידו במרחק סביר פחות או יותר ישב מתפלל מבוגר בן 80, עם מחלות רקע, שבראשם תסחיף ריאתי.

האיש המבוגר אמנם התנהל לאיטו בחזרתו לביתו לאחר התפילה, אך הנגיף התלבש על גופו הצנום והחלש במהירות רבה, כמוצא שלל רב, וללא התנגדות ממשית מצידו של הנדבק.

עתה הקשיש שלנו מצוי בבית החולים תחת מכונת הנשמה, מצבו קשה מאד, הרופאים מעריכים את ימיו בשעות בודדות.

אך החשוב ביותר הוא, שהקליניקה ממשיכה לעבוד במלוא המרץ, והקופות דופקות יפה.

וזהו, עולם כמנהגו נוהג, אף אחד לא יקח אחריות, גם אף אחד לא יזומן לחקירה פלילית, והמדביק שלנו ירא ה' איש רב פעלים, יגיע ביום הכיפורים לבית הכנסת, יתפלל לבורא עולם, יודה לו על הפרנסה שניתנה לו למרות התקופה הקשה, ויבקש גם שתהיה לו שנה טובה והכי חשוב שתהיה גם מתוקה.

הוא בכלל חושב שהזקן גם כך היה מת באיזה שהוא שלב, גם כך הוא בעל רקע רפואי, וגם במקווה השכונתי דנו בנושא ואמרו שהמדענים בעלי שם, בארץ ובעולם כמו גם בעלי התפקיד והמקצוע בתחום, לא ממש יודעים מהחיים שלהם, עובדה שהקורונה לא מוגרה עד כה.

דווקא במקווה במים הפושרים, שם דנים בכל המצב ושם רצים על העדכונים החמים יותר מהמים, וההחלטות שמתקבלות שם, מתיישבים יפה על לב חפץ ושכל בריא.

רק שהזקן שלנו כבר לא יבריא לעולם!

כמוהו יש רבים וטובים, כמוהו ישנם עוד שגם הם גם לא יבריאו, לא ממה שאתם חושבים, לא ממחלות רקע, רק מנשירה מלימודים, נשירה מהישיבות, הפסקת לימודים ותפילות וירידות רוחניות שלהם אחראים טובים וצדיקים שלקחו בידם את החוק – חוק התורה של ושמרתם... של ערבות הדדית, של בן אדם לחברו ושל איסור רציחה ממש.

נדמה כי אילו היה חובה בדורנו להביא 'עגלה ערופה', הרי שלא היו נמצאים עגלות ברחבי תבל.