אאא

אין זה סוד שבציבור החרדי, ישנה הדבקה גבוהה משמעותית מאשר הציבור החילוני, באחוזים גבוהים, השאלה מה מוביל לכך? הרי כולנו רואים את ההפקדה של מרבית בני הציבור החרדי על ההנחיות, אך האם הקהילות שעושות דין לעצמן, אחראיות לאחוזים הגבוהים?

חוקרת אפידמיולוגית במשרד הבריאות, שמטבע הדברים לא יכולה לחשוף את עצמה, אומרת כי "מהעיניים של הציבור החילוני חושבים 'הנה שוב החרדים עושים לנו בעיות', אבל הבעיה היא שההנחיות של בידוד וכדומה לא מתאימות לאורח החיים ולכמות האנשים בבית".

עוד היא מדגישה כי "רוב החקירות שלי נעשות מול תלמידי ישיבה או המגזר החרדי. הם מרבית החולים המאומתים כפי שניכר לפחות ברשימת היישובים בהם אני מטפל - בנפת פתח תקוה. ויש יישובים שמככבים על בסיס יומיומי. אני מזהה המון בעייתיות בבידוד באוכלוסייה הזו, בעייתיות שבגללה כמות החולים לא יכולה לרדת משמעותית".

"מה קורה כשיש חולי קורונה בישיבה?", שואלת החוקרת, "שולחים מאות תלמידי ישיבה הביתה, שחלקם יגלו תוך כמה ימים שגם הם חיוביים. איך הם מפוזרים? בתחבורה ציבורית, וכך נחשפים אליהם אנשים רבים".

החוקרת מסבירה, הרי אחרי שהם יוצאים מהישיבה, "איפה הם אמורים להתבודד?", היא שואלת ועונה: "בבית של ההורים שיש בו בממוצע 8-10 נפשות בדירה קטנה".

 בחורי ישיבות במלונית קורונה

"אז זה עניין של 4-5 ימים עד שתהיה הדבקה של שאר המשפחה. אבל מה? המשפחה שלהם הרי לא מחויבת בבידוד גם, לפחות כל עוד אינם יודעים שהם הפכו גם לחיוביים, אז הם ממשיכים להסתובב כרגיל, ללכת לבית כנסת, למקווה ולארוחות שבת משפחתיות שבהן מצטופפים 20-30 איש בבית קטן".

"ופה", מציינת החוקרת, "טמונה האירוניה היא שדווקא כשמפזרים ישיבה, כדי לעצור הדבקה, מעבירים את הנגיף למאות בתים בישראל ולסביבתם".

אם עד כאן, אלו דברים יחסית פתירים, החוקרת מסבירה כי ישנה בעיה נוספת, "מטבע הדברים, המגזר החרדי לא עונה בשישי שבת".

"תחשבו", מציינת החוקרת, "שהגענו בבדיקות ובחקירות בשבועיים האחרונים כבר למצב שהתוצאות מגיעות אפילו באותו יום, אנחנו חוקרים באותו יום והמעגלים שצריכים להתבודד מתבשרים הרבה יותר מהר. אבל מה קורה כשהתוצאה של אדם דתי מתקבלת ביום שישי והוא לא עונה עד ראשון בבוקר? בעייתי... ".

"אמנם", היא מדגישה, "ניסינו בלשכה לעבוד בבקרים בשבתות אבל עד מהרה התברר שאין בזה טעם כי מרבית החולים הם מהמגזר הדתי או החרדי, וגם במוצאי שבת קשה לתפוס אותם כי מצאת השבת ועד שהם מסיימים עם כל מנהגי יציאת השבת כבר מאוחר מאוד.

"אז יש מרחק של 3-4 ימים בממוצע מתוצאת הבדיקה ועד החקירה. כלומר 3-4 ימים שלא מעט מהחולים ממשיכים להיות במגעים עם הקהילה אם אינם מודעים לעובדה שהיו צריכים להיות בבידוד מרגע שעשו בדיקה, ואם נחשפו אליהם לא מעט אנשים (לרוב לאדם דתי יש יותר מגעים מאדם חילוני, אני רואה שזה כמעט תמיד ככה)".

 אברכי כולל לומדים בבית בתקופת הקורונה

"אז בימים הללו", מסבירה האפידמיולוגית, "גם הם לא יודעים שעליהם להיכנס לבידוד. ואם יש אחים קטנים אז תחשבו שכל אחד מהם בזמן הזה הולך למסגרת חינוכית שיש בה עשרות או מאות ילדים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כאן עוברת החוקרת לספר על הקושי בבידוד במשפחות חרדיות, "עובדתית", היא מציינת, "קשה לבודד כמו שצריך, אדם בבית שיש בו 3 חדרים ו-8 נפשות בממוצע. יש סיכוי רב שתוך כמה ימים יימצאו בבית חיוביים נוספים שבינתיים הסתובבו בקהילה. ההיגיון שלי אומר שלאור התנאים במגזר הזה בלא מעט בתים, צריך להעביר כל חיובי למלונית. העניין הוא שכשיש כל כך הרבה חיוביים, אין איפה לבודד את כולם".

"לסיכום", היא אומרת, "אם הייתה דרך לבודד נכון יותר תלמידי ישיבות, אם היו באופן אידאלי מבודדים נכון כל חיובי ואם הייתה ניתנת הנחייה מפורשת בטיעון של פיקוח נפש לענות לשיחות של משרד הבריאות גם בשבת כדי לבודד בזמן הקצר ביותר כל מי שצריך - יש מצב שהיינו רואים ירידה משמעותית בכמות החולים בלי הגבלות משתנות על עסקים, מסעדות, חברות, איומים סגר פה וסגר שם ואינספור ויכוחים על בריכות וחדרי כושר.

מלמד בחיידר בזמן קורונה (נתי שוחט, פלאש 90)
מלמד בחיידר בזמן קורונה (נתי שוחט, פלאש 90)

"יש מצב שהיינו יורדים במאות חולים מאובחנים ביום ואולי אפילו יותר אם מישהו סוף סוף היה מטפל בבעיה מהשורש - סוגי האוכלוסייה שנדבקים יותר ומדוע".

"נכון", היא אומרת לסיום, "יש גם חולים חיוביים שהם חילונים, וגם לא מעט, אבל מניסיוני בחקירה של אדם חילוני יש יותר חקירות עם מספר מגעים קטן משמעותית ויש תנאים טובים יותר לבידוד בגלל שגרים בבית 3-4 אנשים עם כמות חדרים מתאימה. והם גם עונים בשבת שזה מאפשר טיפול מהיר יותר בכל מקרה".