אאא

לכולנו יש בחיים את הטיפוס ההוא שמרוכז בעצמו במאת האחוזים - בעבודה, בשכונה או במשפחה. כל שיחה איתו מתמקדת בו ובמה שיש לו להגיד על עצמו (ויש לו המון) ואנחנו, מנסים להשחיל מילה ונוחלים כישלון חרוץ, פעם אחר פעם. כשהוא כבר כן מנסה להאזין לדבריכם, ניכר שהוא רואה בהם "חימום" למשפטים שהוא יוציא מפיו לאחר מכן.    לא נחמד להיות בחברת אנשים כאלו ואף אחד מאיתנו לא רוצה להיות חלק מהם, אפילו בשגגה, אפילו לעתים רחוקות.

העיתונאית קייט מרפי, מחברת הספר מאיר העיניים וההכרחי: "אתה לא מקשיב: מה אתה מפסיד ולמה זה משנה", בתרגום חופשי. מרפי ראיינה מאות אנשים ובדקה מהי בעינם המשמעות של להיות אדם שיודע להקשיב היטב. התגובה הנפוצה ביותר? מבט מרוכז. "באמת, בלי יוצא מן הכלל, קיבלתי את התשובה של מבט מפוקס", היא אומרת.

"אך בו בזמן, אנשים יכולים לומר בקלות מה זה להיות מישהו שאינו יודע להאזין לאחרים. הוא קוטע, מביט בטלפון, לא ממוקד, כאלו דברים". לדברי מרפי, זה מראה שלאנשים יש יותר ניסיון בהפרעה, התעלמות ואי הקשבה מאשר בשמיעה אמיתית.

אם אנחנו יודעים שיש לנו בעיית הקשבה. כיצד ניתן לתקן זאת? ראשית, מרפי מדגישה כי האזנה "איננה רק לסתום את הפה ולחכות שהאדם האחר יפסיק לדבר". במקום זאת, גלו סקרנות ורצון להכיר את הסיפור של האדם האחר לעומק. אז במקום לנסות להציג שאתם מקשיבים - מהנהנים לסירוגין, ממלמלים בהסכמה - שנו את הלך הרוח שלכם והבינו  שההקשבה היא חוויה לימודית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"היו פעילים וחשבו, 'מה יש לי ללמוד מהאדם הזה'? אילו שאלות אני יכול לשאול כדי להבין לעומק את הסיפור הזה?'". היא ממליצה לשאול את עצמכם שתי שאלות לאחר כל שיחה כדי להעריך עד כמה הקשבתם בהצלחה: א. "מה למדתי על אותו אדם? וב. "איך אותו אדם הרגיש לגבי הנושא שדיברנו עליו?" אם אתם מסוגלים לענות על השאלות האלה, אתם מקשיבים טובים.

מעולם לא החשבנו את פעולת ההקשבה כמיומנות של ממש, אך מרפי מבהירה שכמו כל מיומנות, האזנה היא דבר שמשתפר עם התרגול. "בדיוק כמו בספורט", היא אומרת. "אנשים יכולים להגיע לתוצאות טובות יותר ככל שהם מתאמנים יותר".

אם אתם קצרי רוח ואוהבים לדבר על עצמכם, אולי התרגול לא יהפוך אתכם למאזינים מושלמים, אך הוא יעזור לכם להפוך לבני אדם שאנשים מעריכים ורוצים להיות בקרבתם. שווה, לא?