אאא

כשהתחתנו, היינו קצת מופתעים שאחד החברים הכי טובים של בעלי לא העניק לנו מתנה. כן, הוא היה הראשון מבין חבריו שנישא, אבל כל החברים האחרים שלו אכן טרחו ונתנו לנו מתנה. אותו ידיד נפש רשם לנו מכתב מקסים - אז ברור שהוא השקיע בעניין קצת מחשבה - אבל כשבדקנו את המעטפה, הופתענו למצוא שם... כלום.

שמענו פעם שאורחים באירוע זוכים מבחינה טכנית לתקופת חסד של שנה. ובכן, עברו חמש שנים ואיתן שקט מוחלט בחזית הדורון. לשמחתנו, זה לא השפיע כלל על מערכת היחסים של השניים, אבל עכשיו, כשהוא מתחתן בעצמו אנחנו די מתלבטים: מה נעשה? האם עלינו לצאת מגדרנו עבור החבר ולהצטייד בשי כשאנו עושים פעמינו לחתונה, אם מעולם לא קיבלנו ממנו אחד כזה?

לכל הדברים הגדולים שמגיעים עם חתונות - בופה עשיר, מפגשים חברתיים משמחים ומעגלי ריקוד משחררים - יש גם את כל האלמנט העסקי המוזר - "קדימה, בואו ותהיו חלק מהיום הגדול שלנו ותקבלו אוכל ושתיה בחינם... בעצם, תביאו לנו סיר יוקרתי / צ'ק נדיב, או שנגיד לכולם שאתם קמצנים!".

כן, זה די מוזר שמכרנו לא נתן לנו מתנה כמיטב המסורת, אבל מי יודע? זה היה לפני חמש שנים וכאמור, היינו מהראשונים מבין החברים שהתחתנו. אולי פירוש הדבר שהוא היה צעיר יותר, מבין ומסודר כלכלית פחות? או שאולי הוא חשב ששום סכום כסף לא ראוי לזיווג המושלם הזה ובמקום זאת בחר בחיבור של כמה מלים נוגות?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אבל תכלס, מעל לכל, זו שאלה של נימוסים. אז הבאנו את התותחים הגדולים, אחד מהם מכונה מיקה מאייר, מייסדת חברת "ביומונט אטיקט", שעונה על השאלה. "כן!" מאייר מתחילה באופן חד משמעי. "לעולם איננו משיבים לנימוסים רעים בנימוסים רעים! לא משנה מה מישהו עשה או לא עשה לכם, חשוב לתת מתנה לחתונה כדי לא רק להראות הכרת תודה על כך שהוזמנו, אלא גם כמחווה יפה לזוג".

המבינה הגדולה ביותר בתחום, מפיקת החתונות ג'ניפר בריסמן, מגבה את דבריה של מאייר: "כשמישהו מתחתן, הענקת מתנה היא מוצדקת. אתם עושים כפי שאתם חושבים שאתם צריכים ולא על סמך מה שקיבלתם (לטוב ולרע)".

בקיצור, מדובר בקונצנזוס: בהחלט כדאי לכם לתת מתנה. כמה או מה אתם נותנים? זה תלוי בכם ובמה שאתם חושבים שיהווה השתקפות למערכת היחסים שלכם.