אאא

אוטוטו אני חוגג חצי יובל של חתונות , חצי יובל של שמחות , אלפי זוגות שזכיתי לשמח ביום המאושר שלהם.

בשנתיים האחרונות אני זוכה לשמח כבר דור שני, זוגות ששימחתי גם את הוריהם, וזאת עובדה שמצריכה הודאה מיוחדת לקב״ה, אבאל׳ה היקר תודה רבה על ערב וערב, שנה ושנה עשור ועשור ויהי רצון שתיתן לי את הכוח להמשיך לשמח עוד חצי יובל לפחות ושאזכה גם לשיר ולנגן בבית המקדש.

לאחרונה אני נתקל בשאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. "עמירן ,איך אתה מצליח לשרוד כ"כ הרבה שנים? מה הסוד? היש סוד??".

האמת שלאחרונה מצאתי את עצמי מהרהר בשאלה הזאת, מה זכיתי לאחר כ״כ הרבה שנים עדיין להצליח לשמח עם אותן האנרגיות ואף יותר.

חשבתי לעצמי שנכון יהיה לשתף אתכם, ובפרט את הדור החדש של התזמורות,זמרים, נגנים , אמרגנים ושאר משמחים צדיקים .

אתחיל ואסביר שהמקצוע שלנו הוא לא כמו כל מקצוע אחר. לשמח חתן וכלה זאת זכות ומצווה גדולה שצריך לעשות אותה מהלב והנשמה,להתאמץ ולהקפיד בה יותר מכל עבודה אחרת.

במקצוע שלנו צריך להשאיר את הכעסים והלחצים ושאר מרעין בישין בבית ולא להעיז לקחת אותם לחתונה.

במקצוע שלנו אנחנו מצווים על ״והיית אך שמח״ לא רק בסוכות, אלא בכל לילה ולילה כי הרי איך נשמח אחרים אם אנחנו בעצמינו לא שמחים??

יש האומרים שמצוות והיית אך שמח היא אחת המצוות הקשות שהוטלו עלינו.

במקצוע שלנו ״האך שמח״ של סוכות הוא כל השנה.

במקצוע שלנו לא מספיק לשיר יפה, צריך להתאמץ שהשירה תגרום לאחרים לרקוד, לקפוץ, לשמח אותם כדי שיוכלו לשמח את החתן, בבחינת טופח על מנת להטפיח.

עכשיו תשאלו איך עושים את זה ??

לאחר חצי יובל אין לי ספק שמי שיקפיד על הדברים הבאים נכונה לו בעזרת ה׳ הצלחה.

1: אמונה ופרגון

חשוב שתהיה לכם אמונה חזקה שפרנסה היא אך ורק מאיתו יתברך, וממילא צריך להודות על כל אירוע ואירוע. חשוב מאד לפרגן מכל הלב לקולגות, לשמוח גם אם הם קיבלו את העבודה שחשבתם שהיא שלכם ומסתבר שלא.

תודו לקב״ה גם על אירוע שלא קיבלתם, גם על לילות שישבתם בבית, גם על הצלחה של מישהו אחר. ואם אכן תצליחו לפרגן ככה זה אומר שאתם עושים את העבודה הזאת כשליחות אמיתית של לשמח, ולכן תשמחו גם אם זמר אחר קיבל את הזכות לשמח באותו לילה חתן וכלה כל שהם, הרי אתם באותה שליחות, קולגות, אבל שותפים.

2: מעשר

הקב״ה אוהב להרגיש שמעריכים את זה שהוא מקור הפרנסה, עבדתם? הרווחתם? תתנו מעשר לצדקה!! עשירית ממה שהרווחתם הלילה לא שייך לכם, הוא אצלכם לפיקדון.

כשתתנו מעשר, אל תעשו את זה בלב כבד כהכרח, תעשו את זה בשמחה עצומה שהיא המסר תודה הכי גדול לאבא שבשמים.

כשמקפידים לתת מעשר ואף יותר למי שיכול, אתם נכנסים לקטגוריה של אנשים שהעבודה שלהם חשובה לכלל עם ישראל, אתם עובדים ומי שזקוק גם מרוויח מזה.

בזכות עובדה זאת תראו ברכה עצומה ותכנסו לרשימת האנשים שהקב״ה רוצה שירוויחו כמה שיותר.

3: ״סלברטיות״

אנחנו לא סלב!! תשכחו מהמילה הזאת.

המילה הזאת היא פיקציה ומחללת את השליחות שלנו.

אנחנו ״משמחים״ שתפקידנו לשמח .

הסלבים האמיתיים אם כבר, אלו הבחורי ישיבה שבמשך היום לומדים תורה ברצינות ובמשך הלילה באים לשמח את חברם מהישיבה, וככה צריך להסתכל עליהם, לא ממרומי הבמה למטה, אלא מלמטה למעלה ומקסימום עין לעין, כי עם כל הכבוד לנו, אנחנו בורכנו בקול יפה (או שלא במקרה שלי..) והם עומלים על עמלה של תורה ומקיימים את העולם.

אנחנו משמחים, לא סלבים.

4: סובלנות והארת פנים

תשתדלו להיות סבלנים לכל אחד ואחד, מילד ועד זקן או איש שיבה (זקן בחוכמה ושיבה בשנים) הילד ״הנודניק״ של היום הוא החתונה של מחר.

כש״הזקן״ מאיים: ״תוריד כבר את הווליום או שאני מנתק לך את החוטים״ אל תאיימו בחזרה בלנתק לו את החוטים... קחו נשימה, חייכו וסמנו לסאונדמן מרחוק להוריד את הווליום, מה שהוא לא יעשה כי כולם יודעים שזה משחק כדי להרגיע את האיש המבוגר, משחק שכשהתחלתי לנגן בחתונות בגיל 7 עם אבא שלי כבר שיחקו אותו.

תכבדו כל אחד ואחד ולא משנה מיהו ואיך הוא נראה, השתדלו למלא בקשות פשוטות של כל אחד וגם אם לא, השתדלו להסביר למה לא.

האמינו לי שזאת משימה לא קלה שאני נופל בה לא אחת ומוצא את עצמי מצטער לפעמים על שהגבתי לא בכבוד הראוי לכל אדם.

מפריעים לכם על הבמה? מקפצים עליכם שושבינייהו בגילופייהו, חבקו, חייכו ובקשו באדיבות לרדת מהבמה.

אלא אם כן אחד השושבינייכו החליט להקיא לכם על האורגנייכו (פורים, אחת הישיבות החשובות, לפני 15 שנה בערך, אספר לכם איך הסתיים הסיפור, ליד הבמה היה מונח על הריצפה סיר ענקקקקקק עם פטל , משהו בגודל של מקווה.. בקיצר, עובדי ההגברה ניסו להוריד את הבחור המתוק, הוא לא הסכים, הם ניסו הוא החזיר, הקרב המשיך על הרצפה, ופתאום לאחר שתי דקות אני רואה בזווית העין את הבחור ישן להנאתו בתוך סיר הפטל כשידיו ורגליו מתנדנדות מבחוץ וכל זה קרה תוך כדי שאני שר ״ימים״ לראש ישיבה שליט״א, פתאום הבחור בסיר הפטל התחיל לחייך מתוך שינה, לדעתי הוא חלם שנהיה ראש ישיבה ושרים לו עכשיו ימים).

5: לפנים משורת הדין והצצה בשעון

הזמינו אתכם עד חצות? אל תעצרו על הדקה, תנו תוספת זמן מהלב, תוספת שתקבלו עליה חמישה קולות הרבה יותר מארבע השעות של שמונה עד שתיים עשרה.

תעשו משהו בשביל המצווה נטו, וכמה שיותר קשה, לפום צערא אגרא.

החתן והכלה והמשפחה מאד יעריכו את המחווה וזה ייתן להם להבין למפרע שגם את הארבע שעות עשיתם מהלב ולא רק בשביל הכסף.

6: לימוד תורה

אם רק הייתם יודעים כמה אנרגיות נותן לימוד התורה ואני בטוח שאתם יודעים.

נסו ללמוד משהו לפני שאתם יוצאים לחתונה, אפילו משהו קטן , תרגישו כבר כמה אנרגיות רוחניות חזקות אתם מקבלים .
בשנה האחרונה אני משתדל ליישם את זה ואני מרגיש שזה ממש עוזר לי.

7: אחריות רוחנית על בחורי הישיבה

את העניין הזה אודה שהבנתי רק לאחרונה ומוטב מאוחר...

תשתדלו לגרום לבחורים לחזור לישיבה באותה רמה רוחנית שעזבו אותה לפני כמה שעות.

אין לנו זכות לגרום לבחור לחזור לישיבה פחות ממה שיצא ממנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

כמובן שאין דין עטרס כדין סלבודקא ואין דין חברון כדין פונביז׳. השתדלו לחשוב על הראש ישיבה שזהו מפעל חייו ויש לו צער גדול אם הוא מרגיש שמישהו מנסה להרוס לו את רמתם הרוחנית של תלמידיו.

לצערי, לא השכלתי להבין זאת בעבר ואף ביקשתי סליחה למפרע מכמה ראשי ישיבות מאד חשובים על חוסר הרגישות שלי בעבר, והם הצדיקים אכן סלחו לי ומאחד מהם קיבלתי אפילו חיבוק חזק.

ובמשפט אחד, זכרו שהלילה הזה בשבילכם הוא עוד לילה אבל בשביל הזוג הוא ״הלילה״, והתנהגו בהתאם.

בברכת הצלחה אמיתית מהלב לכל חבריי הקולגות המוכשרים ויש רבים מהם וכמובן לאחי היקר אריק.

בברכת שבוע מבורך לכולם

עמירן דביר הלוי, בעל מנגן.