אאא

טקס הכנת ואריזת ארוחת הבוקר (ואולי גם הצהריים) של הילדים למוסדות הלימוד, הוא סיפור די מסובך שנלווה להורות מודרנית. הלחץ החברתי ליצור קופסא משביעה שתכיל את כל אבות המזון ועם זאת תהיה צבעונית ומפתה, הוא לא עניין של מה בכך.

ובכן, יש לנו חדשות נהדרות בשבילכם, הורים יקרים. יתכן שלעולם לא תצטרכו להיות מוטרדים מהנושא הזה שוב.

לדברי רופא הילדים ההתפתחותי וההתנהגותי, ד"ר דיימון קורב, ילדים צריכים לארוז את ארוחות הבוקר לבית הספר בכוחות עצמם, בערך בכיתה ג'. "כשאנחנו חושבים על מה שנדרש מאיתנו לעשות בהכנת ארוחת בוקר, זה לא מעט, יש צורך בתכנון ופתרון בעיות", הוא אומר.

"חשוב לפתח אצל ילדים מיומנויות תכנון כאלה והמשימה היומיומית להכין ארוחת בוקר היא הדרך לעשות את זה... כשילדים עושים דברים למען עצמם הם מרגישים גאים... התפקיד שלנו כהורים הוא לאמן אותם וללמד אותם לעשות את הדברים האלה בצורה יעילה ונכונה".

ובכן, אנו רואים לאן העצה הזו תוביל אותנו ולמען האמת, די חוששים. מה יקרה כאשר הם יארזו לעצמם אף דבר בריא מלבד שלושה וופלים ושקית עמוסה בבייגלה? בתגובה לדאגות כאלה, קורב מציע לנהל שיחה מקדימה: "הלמידה מתרחשת על ידי ניסוי וטעייה. אם נעשה הכל למען ילדינו, אנו מונעים מהם את ההזדמנות ללמוד".

כמובן שתוכלו לכוון אותם להצלחה על ידי חיתוך מראש של הפירות, הנחת מקלות הגזר או המלפפון על מדף אליו הם יכולים להגיע ואולי לא לקנות מלכתחילה את העוגיות האלה שאתם (והם) כה אוהבים. "המטרה הרחבה של ההורות היא להכין את הילדים לעולם הגדול", אמר קורב. "אנו רוצים ליצור הוגי דעות עצמאיים ופותרי בעיות, כך שהם יהיו מוכנים למה שמתחולל שם בחוץ. אם אנחנו נעשה הכל בשבילם, הם אף פעם לא יגיעו לשם ערוכים".

אל תיבהלו אם בן ה-11 שלכם עדיין לא אורז את המזון לתלמוד התורה שבו הוא לומד, בעצמו. אף פעם לא מאוחר מדי והדבר האחרון שאתם צריכים לעשות זה לבייש או להלחיץ אותו. יש לומר גם שאם אתם אוהבים להכין את ארוחות הצהריים של ילדיכם מכיוון שזה נותן לכם שליטה על בחירות התזונה שלהם בעולם הנשלט על ידי משקאות אנרגיה קטלניים והמוני כוסות קפה מתוקות, מגיעה לכם תמיכה (והערכה).

אבל אם חיפשתם דרכים ללמד את ילדיכם עצמאות מהי ואתם משתוקקים לפנות חצי שעה מהערב שלכם העמוס בכל מקרה, הנה חלופה הוגנת. לאחר הכנת שיעורי הבית ולפני העלייה למיטה, כדאי לכם לשקול לשלוח את ילדיכם לארוז לעצמם את ארוחת הבוקר והנשנוש לצהריים. מוגש מאיתנו כחומר למחשבה.