אאא

העולם כולם עסק בימים האחרונים בשריפת הענק שפרצה בכנסיית קתדרלת נוטרדאם שבצרפת, כך גם לא מעט יהודים בעולם ובטח כלי התקשורת בישראל. אך  הגאון רבי בן ציון מוצפי, מגדולי הפוסקים הספרדים, התייחס בתשובה מפורטת לתלמידיו לשריפה שפרצה בכנסיה קתדרלת נוטרדאם בצרפת והזכיר כי במקום זה: "שרפו אלפי עותקים בכתב יד של הש"ס".

בתשובה המפורטת כתב הגרב"צ מוצפי: "מקור העבודה זרה בעולם, היא הכנסיה הגדולה הלזו שנשרפה אמש היתה על שם אמו של אותו האיש ואיני מזכיר שם המקום משום שם "אלהים אחרים" לא תזכירו. 

"שם מקום הטומאה הגדולה, לפני 890 שנה בזמן הרשע לואי ה - 9 מלך צרפת, התקיים "משפט ליהודים בראשות המלכה המרשעת פלאנאש מקסטיליה, בו נתבעו רבנו יחיאל מפאריס ז"ל ורבנו משה מקוצי ז"ל, על ענינים שונים בש"ס, בפסק הדין נשרפו אלפי עותקים בכתב יד של הש"ס ומפרשיו". 

הרב מוצפי הוסיף כי: "הקדוש רבנו מאיר מרוטנבורג ז"ל ראש רבני אשכנז שישב בגרמניה חיבר קינה "שאלי שרופה באש לשלום אבלייך... אשרי שישלם לך כגמולייך... ".

"היה זה ביום השישי פרשת חקת" סיפר הפוסק הספרדי בתשובתו: "ויום זה נקבע לתענית לדורות, ועיין במגן אברהם ז"ל [אורח חיים סוף סימן תק"פ] שהביא דברי הספר תניא לרבנו יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא ז"ל, "ביום השישי פרשת חקת נהגו יחידים להתענות שבאותו היום נשרפו עשרים קרונות מלאים ספרים בצרפת, ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה. זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא'".

"וכן כתב בעל ספר שיבולי הלקט "ועל זה שאנו עסוקין בהלכות תענית ובעניין שריפת התורה כתבנו זה, לזכר על מה שאירע בימינו על רוב עונותינו אשר גרמו לנו,ונשרפה תורת אלוקינו בשנת חמשת אלפים וד' שנים לבריאת העולם, ביום שישי פרשת וזאת חקת התורה, כעשרים וארבעה קרונות מלאים ספרי תלמוד והלכות והגדות נשרפו בצרפת, כאשר שמענו למשמע אוזן וגם מן הרבנים שהיו שם שמענו שעשו שאילת חלום לדעת אם גזירה היא מאת הבורא, והשיבו להם 'ודא גזירת אורייתא'.

"ופירושו ביום שישי זאת חוקת התורה היא הגזירה, ומאותו היום ואילך קבעוהו היחידים עליהם להתענות בו בכל שנה ושנה, ביום שישי של פרשת זאת חוקת התורה". 

"רבי חיים פלאג'י ז"ל כתב "ובעירנו אזמיר יע"א, נהירנא מכד הוינא טליא, דהיו כמה אנשים סוחרים דהיו נזהרים שלא לצאת אפילו לשוק לעסקיהם בערב שבת חוקת. ומה שהיה להם לעשות בערב שבת, היו עושים ומתקנים מיום חמישי. והן עוד היום רבים נזהרים שלא לילך מעיר לכפר ביום הזה". וסיים על כך בברכה: 'והשם שומר את עמו ישראל ובכל מקום ובכל זמן שלא תאונה שום רעה. אמן כן יהי רצון'". 

את תשובתו סיים הרב וכתב: "ומור אבי נהג להתענות ביום זה, והלילה קודם לכן היה עורך תיקון חצות בבכיה עצומה ולימוד כל הלילה. זיע"א".