אילוסטרציה
אילוסטרציה (צילום: שלומי כהן - פלאש 90)

בעלי מאפיות עושים הכל, כידוע, כדי למכור חמץ מיד לאחר צאת חג הפסח, וזאת בשל הביקוש העצום מצד הציבור שלא אכל חמץ במשך שבוע ימים.

חלקם, מכינים בצקים עבור לחמניות ומאפים, מקפיאים אותם לפני כניסת החג, מוכרים לגוי כדת וכדין ובמוצאי החג, מכינים במהירות לחמניות ומאפים, הנאפים ונמכרים תוך דקות ספורות. 

אחת הבעיות עמן מתמודדים בעלי המאפיות היא שהבצקים קפואים ולוקח זמן להפשירם במוצאי החג. להוציא את הבצקים בעיצומו של החג - הם לא יכולים כי אסור לגעת בחמץ ובוודאי שלא בעיצומו של חג שביעי של פסח או שבת. 

הטריק בו משתמשים בעלי המאפיות הוא לנתק את המקפיאים דקות לפני כניסת חג של שביעי של פסח, אולם גם פתרון זה מעלה בעיה משום שלפי ההלכה, אסור לבעלים להיכנס למאפייה בימי החג. 

הפתרון שהעלה הגאון רבי בנימין חותה, בעל מחבר הספר "כי בא מועד", לשאלת בעל מאפייה מהעיר נתיבות הוא לחבר שעון שבועי מיוחד שיכבה את המקפיאים בזמן שירצה.

פתרון נוסף שהעלה הרב הוא לחבר את המקפיאים לחוט מאריך כאשר השקע מחובר לבית סמוך מחוץ למאפייה, כך המיקל לנתק את המקפיא בערב שביעי של פסח, אי אפשר לאסור עליו הדבר ואין לחשוש בזה שהוא מתעסק בחמץ שאינו שלו, כיון שגם הגוי נח לו מכך שהרי אם הגוי ירצה את החמץ לעצמו במוצאי החג ולא למכור אותו בחזרה, הרי הפשרה זו תסייע לו.

זאת ועוד שהרי אלו שמשאירים בצקים לפני החג לצורך לאחר הפסח לא אסרו הדבר שנראה שלא מכר את החמץ אלא המכירה היא מכירה גמורה וכל מעשה צדדי אינו מפקיע את המכירה. 

הדיין הגאון רבי יהודה קנר פסק כי יש להשתמש בחוט מאריך ובשעון שבועי, ובמהלך ימי חול המועד מותר לבעל מאפייה לכוין את השעון שנמצא בבית הסמוך למאפייה כך שיכבה את המקפיא בשבת, שהרי בשבת כבר יצא חג הפסח.