אאא

הפעלת גן ילדים או פעוטון בדירה פרטית המצויה בבית מגורים משותף, עלולה ליצור מטרדים שונים לדיירי הבניין, כגון הפרעות רעש או הפרעות בשל השימוש של הורי הילדים במעלית או חניית הבניין וכדו'.

מאמר זה יסקור בקצרה את ההיבטים ההלכתיים שבהפעלת גן ילדים או פעוטון בדירה פרטית שבבית משותף, כאשר בעלי הדירה מעוניינים לעשות שימוש בדירתם גם לצורך פרנסה ומנגד דיירי הבניין חפצים בשקט ובהנאה מקניינם הפרטי ללא הפרעות.

א. מקור הדין

המשנה במסכת בבא בתרא (כ ע"ב)  אומרת: "חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין... ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות"

הגמרא מקשה מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא, מדוע ברישא של המשנה העוסקת בניהול חנות בחצר המשותפת, לדיירי החצר קיימת זכות למנוע (למחות) מבעל החנות להפעיל את חנותו בחצר מפאת רעש הקונים, ומדוע בסיפא של המשנה העוסקת בין השאר בהפעלת תלמוד תורה בחצר, אין דיירי החצר זכאים להתנגד להפעלת התלמוד תורה וזאת למרות שהתלמידים עשויים לייצר מטרדי רעש שאינם פחותים מהפרעות הרעש של הקונים בחנות.

רבא מתרץ את קושיית הגמרא כי אומנם ניתן למנוע הפעלת חנות בחצר המשותפת, אך לא ניתן למנוע הפעלת תלמוד תורה וזאת מכוח תקנה מיוחדת שתיקן יהושע בן גמלא שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל פלך (מחוז). (עי' בגמ' בתקנות חינוכיות נוספות).

וביאר בנימוקי יוסף (ד"ה לתינוקות) כי אומנם ניתן ליישם את תקנת יהושע בן גמלא וללמד את ילדי ישראל תורה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וממילא אין כל הכרח ללמד את הילדים דווקא בבית פרטי תוך יצירת אפשרות להפרעות לגרים בסמיכות, אך למרות זאת כדי לחזק את תקנת יהושע בן גמלא וכדי להקל על יישום התקנה, קבעו חכמים כי דייר בחצר משותפת יכול לקיים בביתו תלמוד תורה ואין לשאר השכנים זכות למנוע ממנו את הפעלת התלמוד תורה בביתו.

ב. קיום שאר מצוות בחצר המשותפת

נחלקו הראשונים האם מלבד לימוד תורה הנכלל בתקנת יהושע בן גמלא ניתן לקיים מצוות נוספות בחצר המשותפת ומבלי שלדיירי החצר תהיה זכות למנוע את הפעילות.

הבית יוסף (סי' קנו סע"ק א) כתב כי לשיטת רש"י והרמב"ן (וכן שיטת הריטב"א שו"ת סי' כז) לדיירי החצר המשותפת זכות למנוע משכנם קיום דבר מצווה בביתו הפרטי באופן שעשוי ליצור הפרעת רעש, וזאת מלבד מצוות לימוד תורה שבה אין לשכנים זכות מניעה כמבואר לעיל, וממילא ביד השכנים למנוע הפעלת בית כנסת וכדומה בבית פרטי שבחצר המשותפת.

אך יש ראשונים (יד רמ"ה אות נה, טור סי' קנו) הסבורים כי לדיירי החצר המשותפת אין כל זכות למנוע פעילות של דבר מצווה המתקיימת בבית פרטי. להבנת הראשונים הגמרא אומנם ציינה את תקנת יהושע בן גמלא כסיבה לאי קיום זכות מניעה של הפעלת תלמוד תורה בחצר המשותפת, אך אין כוונת הגמרא לומר כי אי הזכות להתנגד ללימוד התלמידים מבוססת על תקנת יהושע בן גמלא והיא מצטמצמת רק לעניין לימוד תורה, אלא אי זכות המניעה מבוססת על החשיבות שבקיום הפעילות ועשיית דברי מצווה, תוך שהגמרא רק מציינת את תקנת יהושע בן גמלא כדוגמא לחשיבות שבקיום הפעילות, אבל ברור כי כל פעילות של דבר מצווה הינה חשובה ולא ניתן למנוע את קיומה למרות אפשרות ההפרעה לשכנים.

ג. הפעלת פעוטון או גן ילדים בבית משותף

להלכה פסק השו"ע (חו"מ סי' קנו סעי' ג) "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן והוא הדין לכל מילי דמצוה שאינם יכולים למחות בידו".

א) לאור האמור עולה כי ניתן להפעיל בבית משותף גן ילדים אשר מלמדים בו ילדים קטנים דברי תורה ומחנכים אותם למצוות.

ב) כמו כן, ניתן לקיים בדירה פרטית בבית משותף פעילות של גמ"ח כגון חלוקת מצרכים לנזקקים, גמ"ח תרופות וכדומה.

ג) פעוטון לגילאים קטנים  ביותר שבדרך כלל משרת מספר תינוקות מצומצם (כ5 -6) לכאורה ניתן להפעילו בבית משותף וזאת למרות שאין מחנכים בגילאים ללימוד תורה ומצוות. סיבת ההיתר מבוססת על העובדה כי מקובל להפעיל פעוטונים כאלה בדירות פרטיות וכן החוק מאפשר הפעלת פעוטונים כאלו בדירות וממילא על דעת כן השתתפו הדיירים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ד) יש פוסקים הסבורים כי במקרה בו פעילות דבר המצווה יוצרת הפרעה קשה במיוחד, כגון במקרה של חולה המתגורר בבית המשותף או שהפעילות עשויה לגרום לירידת ערך משמעותית של הדירות, אזי השכנים יכולים למנוע את קיום הפעילות.

הפוסקים מסתמכים על שיטת הלבוש המובאת בפתחי תשובה (חו"מ קנו סע"ק ב) הפוסק כי שותפים בדירה יכולים למנוע מחברם להפעיל תלמוד תורה בדירה המשותפת וזאת משום שההפרעה היא מאוד קשה ואין דעת רוב בני האדם סובלת הפרעה כזו בדירה צפופה שמתגוררים בה מספר שותפים, וממילא על דעת כן הם לא השתתפו.

לעניין זה כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן שא אות ז):  " וכ' בפת"ש שם בשם הלבו"ש דכ"ז בזמנם שהיו דרים בחצר, כ"א בבית שלו אז אין יכולים למחות מקול הפטיש או ריחים וכיו"ב, אבל בזה"ז שדרים בבית אחד ודאי יכולים למחות אפילו לענין מלמד תינוקות תורה, שאין רוב העולם סובל זה, ולא נכנס אתו לשותפת אדעתא דהכי, ורוב בני אדם הם חולים ג"כ לענין זה שגוזלים להם השינה ומנוחה."

 

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה המשתנית בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו, ובכל שאלה יש לפנות למורה הוראה.

לתגובות stern1416@gmail.com