אאא

מה המטרה של המפעל הזה שנקרא זוגיות?

-להגיע לשלום.

מה זה שלום?

בטעות, נראה לנו ששלום זה כשאין מריבות, אבל פעמים רבות זו בעצם ההגדרה של מחלוקת, או לכל הפחות – הפסקת אש... יכולה להיות מציאות של בית שאין בו מריבות, ובכל זאת הוא רחוק מאוד מן השלום, כי אם אחת בריצוי ואחד בשליטה, אם אחת מדכאה ואחד מדוכא, לא פותח את הפה, לא רוצה כלום, לא מבקש כלום, הכל בסדר! הנה, אנחנו לא רבים! מה שאת רוצה אני אתן לך, מה שאתה דורש אני אתן, אין בעיות, אין מריבות, אין צעקות, הכל שקט, הכל זורם בלי חריקות... – זה לא שלום בית; זה חורבן הבית.

כי המשמעות האמתית של שלום היא אהבה וכבוד.

הרכיב הראשון, הוא אהבה: "תנו רבנן האוהב את אשתו כגופו... עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אוהליך" (יבמות סב, ב).

וכאן באה שאלת השאלות: מה זאת אהבה?

נכון, כולנו שמענו עליה אי-פעם, אולי גם העזנו לחלום עליה, אבל מה היא, בעצם?

אהבה. שכל תינוק, שרק פועה את פעייתו הראשונה, כבר נכסף אליה כולו... שעם הגיל שעולה והניסיונות העגומים למצוא אותה, רק גוברת הכמיהה לחוש אותה... שלצידה מתנפח לאיטו שק של תסכול ותהיות: האמנם?! האם בכלל יש כזה דבר כאן בעולם שקוראים לו 'אהבה'? זה באמת משהו שיכול לקרות במציאות או שזו נחלתם הבלעדית של תושבי הוליווד? אפשר? יש לי סיכוי? אז איפה? איך? ומה זה בכלל?

זאת באמת שאלה – מה זאת אהבה. אבל אם רוצים להבין את מושג הזה לעומקו, חייבים להבהיר תחילה כמה הנחות יסוד:

- יש כזה דבר שנקרא 'אהבה'! נקודה.

- אהבה אינה גזירה ולא נתון-תלוי-נתונים; היא בחירה שמטפחים אותה.

- אני, ואתה, וכל יהודי שחי כאן בעולם, יכול וגם צריך להגיע לאהבה אמתית, חיה ובוערת, עם בן הזוג שלו. וזה אפילו לא קשה מדי.

בקיצור, האהבה שייכת לכולנו, היא נגישה ואפשרית ולגמרי ניתנת להשגה! אז עכשיו הגיע הזמן להבין – מה זאת אהבה?

הרמב"ם מונה כמה סוגי אהבה: "האוהבים – ג' מינים: אוהב תועלת, אוהב מנוחה ואוהב מעלה" (הלכות דעות פרק ו, הלכה א).זאת אומרת, שכשאני חש אהבה – זה יכול להיות תוצאה של אחת הסיבות: אהבת מנוחה, אהבת תועלת או אהבת מעלה.

באהבת מנוחה, הסיבה שאני אוהב אותך היא משום שאתה מספק לי איזושהי הנאה. כיף לי איתך. זורם ונעים וקליל. שנינו אוהבים את אותם נופים, יש לנו אותם תחומי ענין ותחביבים, אנחנו נהנים מאותה מוסיקה ואוהבים בדיוק את אותו סגנון של אוכל. בקיצור, אנחנו דומים. אנחנו כמעט לא צריכים להסביר אחד לשני מה אנחנו חושבים על טעמים או יצירות או אנשים – כי זה פשוט אותו דבר... אנחנו מבלים ביחד; יוצאים, הולכים, חוזרים, קונים, אוכלים, צוחקים, שומעים מוסיקה, מספרים בדיחות, זורמים... נעים לי איתך, אז אני אוהב אותך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נו, ומה הבעיה עם אהבה כזאת?

הבעיה היא, שזו אהבה ברמה נמוכה מאוד; לא אהבה שאפשר לבנות עליה בית. אם האהבה הזאת באה כתוספת קישוטית ליסודות אחרים, עמוקים וחזקים, זה בסדר גמור. אבל אם זה כל מה שיש בקשר שלכם, אז המצב גרוע. זה כמו לבנות בית על יסודות של לגו. אולי על פניו נראה שהכל בסדר גמור וזורם בטוב ובנעימים, אבל ברגע שמסיבה כלשהי בטלה, או אפילו רק מופחתת, ההנאה, אתם תרגישו את עצמכם מתנדנדים על ריבועים קטנים כאלה של לגו מתפרק, ומשם הדרך להתרסקות הכואבת ולפירוק הבית, קלה מאוד.

הסוג השני של אהבה הוא אהבת תועלת.

ומהי אהבת תועלת?

מסביר הרמב"ם: "כאהבת שני השותפים ואהבת המלך ומחנהו" – אני אוהב אותך כי אתה מועיל לי. אנחנו משלימים אחד את השני. בדיוק אני טיפוס מרחף כזה שמשייט בכוכבים, ואת טיפוס מקורקע שמחובר לשעון, ללוח השנה ולעוד כמה אלמנטים מעשיים... אני מביא את הרוח, את אחראית על הגשם, או להיפך... אני מביא לך כסף, את מבשלת לי אוכל טעים; אני מציב גבולות לילדים, את מרעיפה עליהם חום אימהי; את יצירתית, אני פרקטי; אני מפוזר ואת מארגנת אותי... אנחנו מביאים זה לזו וזו לזה תועלת מירבית והכל ממש פורח לנו ביחד... אז אני אוהב אותך.

זו אהבת תועלת, וזה בסדר גמור – כל עוד היא מתנהלת בין שותפים לעסקים... אבל כשמכניסים אותה לבית, והבית הופך ל'עסק משפחתי' של שיקולי תועלתיות ויחסי 'ספק-לקוח', זו בעיה, כי אהבה כזו היא פושרת מאוד ומוגבלת ולא יכולה להיות בסיס לשלום אמיתי. לא אותה אנחנו מחפשים.

האהבה האמתית, השלימה, שאליה מועדות פנינו, זו האהבה השלישית, הנעלה מכולן; אהבת המעלה.

ועל כך במאמר בשבוע הבא.