"יותר מידי" או בדיוק מה שצריך? ביקורת אלבום
(צילום: יח"צ)
אאא

השנה מתקרבת לסופה וסיכומי סוף השנה נראים קרובים מתמיד, וכבר אפשר לומר שמדובר בשנה פוריה במיוחד, לא בהכרח בזירת היוצרים המפורסמים שלא הוציאו הרבה אלבומים השנה, אלא דווקא עם אלבומי בכורה שיצאו של אמנים מצוינים ומפתיעים, שכולי תקווה ותפילה שימשיכו ליצור גם בעתיד.

קשה לומר מה גורם לכך, האם יש לנו אמנים מוכשרים יותר או אולי העובדה שפעם אלבום בכורה היה משוחרר יותר ועם ציפיות נמוכות יחסית, אך היום בעידן ההצלחה של זמרים כישי ריבו וחנן בן ארי כולם מכוונים גבוה ושואפים להצלחה מקסימלית, מה שהופך כל אלבום בכורה למושקע ומלא מחשבה.

אחד האלבומים המפתיעים הוא אלבום הבכורה של הזמר משה נריה כורסיה – "יותר מידי". כורסיה הוא זמר מחונן בעל קול נעים ועם יכולות גבוהות, אך לא פחות מכך הוא כותב ומלחין משובח.  כורסיה פורש באלבומו החדש לבטים רוחניים רובם עוסקים ברצון שלו להתקרב כמה שיותר לבורא עולם ולחיים רוחניים. השירים כתובים בחלקם בלשון נקבה ומי שלא יתעמק בהם לא יבין את משמעותם האמיתית והרוחנית מה שיכול מצד אחד לפתוח לכורסיה שערים בתקשורת הכללית אך מנגד להרתיע את אלו שלא מאזינים לעומק.

לכורסיה יש גם תשובה מוזיקלית לדילמה הזו שלו כיוצר  – "שנזוז" שיר מקפיץ ומלא אנרגיה העוסק בכתיבת השירים ובתביעה של רבים לשירים פשוטים וקלילים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

"מבקשים לכתוב על מה שהם רוצים, תהיה קליל די עם הרמזים, תשמע את מה כולם משמיעים, זה מיושן לכתוב בעומקים, אין לנו ראש לשבת להקשיב, תביא כבר משהו שיזיז, תגרום לנו  לעוף מבלי לחשוב, טוב? שאת השיר הבא יהיה קל לאהוב".

שיר המחאה הזה עטוף במוזיקה קלילה ומקפיצה שהפילה רבים בפח, כשלא הקשיבו למילים והביעו את דעתם על "כמה השיר מקפיץ או לא".

האלבום ברובו כולל מוזיקת רוק ופאנק בועטת למדי מלבד כמה הבלחות מעט שונות ('מצטער' עם הגוון המזרחי) כשעל ההפקה המוזיקלית האיכותית במיוחד אחראי המעבד המוכשר ראובן חיון שמוכיח שוב ושוב את יכולותיו הגבוהות כשהוא גם מנגן על חלק גדול מהכלים המוזיקליים וגם אחראי לסאונד המצוין של האלבום.

אחד השירים היפים באלבום הוא "רק שהם יותר" שיר שכתב כורסיה המשמש ביום יום כמחנך עבור תלמידו הסובל מאוטיזם. השיר במקצב הפאנקי חושף את הכאב והרגישות של כורסיה לצד האמונה ביכולותיו של התלמיד והעידוד הרב שהוא מעניק לו.

שיר מצוין נוסף הוא "תציל אותי" - שיר תפילה רוקיסטי בו מבקש כורסיה כוחות מבורא עולם להמשיך הלאה לחיות בצורה הנכונה.

משהו בקולו של כורסיה שמבצע את השירים שכתב בעצמו, משכנע את המאזין כי הוא באמת מתכוון לכל מילה. בקולו של כורסיה יש חמימות ורגש שלפעמים נעדר מעט משירת פאנק פופ מלוקקת. יש שישוו בין כורסיה לבין סגנונו של חנן בן ארי ואכן יש דמיון קל בשל הטקסטים המלוטשים הלחנים הקלילים והשימוש בפאנק, אך כורסיה רגשי הרבה יותר וגם רוצה להישמע כך מה שיוצר תוצאה חמה ומרגשת שמגיעה עד לבו של המאזין.

כבר בשלב הוצאת הסינגלים הצליח כורסיה להיות מושמע פעמים רבות בכלי התקשורת ובהתחשב באלבום הסופי אני מקווה ומעריך שהחומרים המצוינים האלה יוכלו להיות מושמעים בכל מקום. ממליץ בחום.