אאא

נולדתי לפני 41 שנה לאבי, אברך בכולל ספרדים מצומצם של הרב אליהו מיארה זצ"ל. הכולל שכן בדירת חדר ברח' וילקומירר בבני ברק, כשמעליו מאהיל הקומפלקס רב הרושם של ישיבת פוניבז' המעטירה.

את עולם התורה הספרדי של אותם ימים ניתן היה לדחוס לאותו רחוב בני ברקי צר. 2 ישיבות ירושלמיות, כמה ת״תים בודדים ומספר כוללים דומה.

בני עדות המזרח של שנות השבעים התבוססו בניתוק הרוחני שנכפה עליהם ובעוני מחפיר שהתפרץ במחאת הפנתרים השחורים. גדולי דור ספרדיים? צירוף מילים בלתי מוכר. נציגים מזרחיים בכנסת ובממשלה? על כף יד אחת. בישראל הלבנה היה מקום למזרחי רק כשר המשטרה, שיטפל בבני עדתו הגודשים את בתי הסוהר.

קפיצה קטנה לזמנינו מביאה אותנו למצב כמעט דמיוני: עולם התורה הספרדי עולה כפורח ומקיף כל פינה בארץ, באלפי מוסדות חינוך לבנים ובנות, ישיבות, כוללים, קהילות שוקקות ושדרת רבנים ודיינים המונהגת ע"י מועצת חכמי התורה, הדולים ומשקים תורה להמונים. מהפכה על-טבעית זו נזקפת אך ורק לתנועת ש"ס ומחולליה, מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל ונציגו הנאמן והמופלא הרב אריה דרעי, שידעו להפיק מה'פוליטיקה' זהב רוחני טהור.

זו המפלגה היחידה שהצליחה ליצור יש מאין, להפריח שממה, לשנות סדרי בראשית מבחינת תפיסת המעמדות במדינה ובעיקר לסלול דרך חדשה לרבבות יהודים חסרי זהות רוחנית. היומרות הגבוהות הקימו עליה את כל המנגנונים החזקים. אין מפלגה שהותקפה, נרדפה, הושמצה, הולעגה, הוספדה, כמו ש"ס. אולם שק החבטות הלאומי ידע לספוג ולהמשיך לחתור. להפוך את המכות למנוע בעירה להמשך צמיחה. או בעגה הש"סית: כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

אין הסבר הגיוני להצלחת ש"ס מול כוחות עצומים ממנה מלבד התערבות שמיימית. קחו לדוגמה רק את הבחירות האחרונות. כל מפלגה שהיתה מאבדת את עמוד התווך המרכזי שלה ושוקעת במדמנת מחלוקת עכורה וייצרית היתה נמחקת מהמפה. בפועל ש"ס הצליחה לגרוף שבעה מנדטים והשיגה מאחזי שלטון מכובדים, ואילו הקבוצה שהיתה אמורה לגזור חיי מחלוקת נצחיים על הציבור הספרדי, נבלמה על סף אחוז החסימה.

ש"ס חוצבת בסלע שאיש לא חצב לפניה ומוציאה ממנו מים חיים. במהלך העשורים האחרונים הצליחה ש"ס להוציא רבבות יהודים מהעולם החילוני אל המחנה התורני הספרדי החדש. כיום, לצד המשך פעולות הקירוב, מטרתה להציב את הדור התורני החדש על המפה החרדית, בשוויון מלא, בכבוד הראוי, עם מוסדות נאותים ואפילו עם עיתון ראוי שיציג בגאון את השקפתה.

האתגר החדש לא פחות קשה מהאתגר הישן. ימי התום של שנות התשעים עם אווירת העטרה ליושנה כבר אינם. מנהיג הדור הרחים והאהוב לא איתנו. היציעים ה'שחורים' הגודשים את עצרות ש"ס צובעים אותה כמפלגה 'חרדית קיצונית'. עולם התקשורת נפרץ לחלוטין והעניק במה משתלחת לכל דרדק בעל מקלדת סלולרית. ואם לא די בכך, כמות המייחלים לנפילת המפלגה לא פחתה אלא התעצמה וכוללת מניעים אידאולוגים-לאומנים, מניעים פטרוניים ואפילו גזעניים.

אלא שש"ס מעולם לא נבהלה מאתגרים קשים אלא השתמשה בהם כמנוף לצמיחה. וכך, אל מול שורת המבקרים החדשה, אל מול הסקרים המוטים והמספידים המלומדים, אל מול זורעי אווירת הנכאים - כדאי לכולם ללמוד מההיסטוריה. משהו במסירות הנפש של מייסדיה ובגרעין הרוחני הקדוש הנמצא בבסיסה, מצייד אותה בכוח על-טבעי המנצח פעם אחר פעם את כל התחזיות.

  • הכותב הוא מזכיר סיעת ש"ס בכנסת