אאא

היו חסרים שם רבים, גדולי תורה שהיו ואינם. מרן הגרא"מ שך זצוק"ל שעיניים שולחות געגוע לימים שהיו ואינם נצפו שם לאין-ספור. מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ועוד מנהיגים רבים. עוסקים בצורכי ציבור שאינם, בלט בחסרונו הרב אברהם רביץ ז"ל, האיש שידע לתאר במילים, יכלו המילים ולא נוכל אנחנו לתאר את דמותו שלו.

מסביב רבים שרצונם לעשות עוד, להיות מחוברים לדבר הגדול הזה הנקרא בשם 'אגודת החרדים דגל התורה'. אולם כן חסרו בו דמויות בנוף החי, אנשים מתנועה שצועדת יחד בבחירות. אנשים המבקשים את הקול, אולם אוטמים אוזן מלשמוע את בקשות האחר.

המלחמה של מרן הגרא"מ שך נגד הכספים הייחודיים לא שכחה ברבות ימים, היא חייה נושמת בועטת ויותר מכל כואבת. עמד שם ר' אבא טורצקי והזכיר את המציאות העגומה במשפט אחד מלא פאתוס אופייני "אעלה את ירושלים על ראש חמתי" ואולי זהו המייחד יותר מכל את התנועה אשר את השם 'קדושה' העניק לה בימים אלו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

היד המושטת לשלום בכל עת אשר הוכיחה זאת בוויתורים פעם אחר פעם הייתה מושטת גם שם עדיין. העומד בראש ומכוון בכל צעד, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, הוא אשר חלק מסיסמת חייו 'לוותר' ידועה לכל, גם לאלו הנצלנים, גם הוא הגיע לשעת נעילה, לומר את דברו, דבר אלוקים.

צפו: קבלת הפנים למרן הרב שטיינמן בוועידה

עיני כל נשואות אליו ודבוקות היו בדמותו מאז הניח כפות רגליו על מפתן אולם הוועידה. ההתרגשות נכרה על פני כולם. הוא אשר בא להעניק, הוא אשר הביטו בו כולם בהכנעה ניכרת לאמר "שלך הכל".

היו אלו רגעי הוד. רגעים של חינוך בעשייה ציבורית. ראו שם במוחש את חשיבותו של הרגע, לא היו זקוקים למילים על מנת לתאר מציאות, היא זעקה מתוך האולם עת העלו נציגים באופן פרטני ובציבוריות שהייתה קיימת שם בוועידות שעסקו בצורכי ציבור.

ישב שם הרב מקלב וגילה כי כמעט כל עניין שהועלה שם, מונח כבר על שולחנם של מנהיגי התנועה זה זמן. מנגד, ישב שם אבי השבט הרב גפני וטיפל מידית בכל עניין שנזקק היה לפתרון. רגעים אלו העניקו גאוות שייכות למסתופפים תחת הדגל התורני בימים של התכנסות י-ח-ד.

האיחוד של דמויות ססגוניות כה רבות תחת כותרת אחת. האחדות ששררה בין שונים, בעלי אמוציות רבות, כל אחד ממקום העשייה שלו. הנתון העובדתי על וועידה שכזו שצעדה כל הדרך על מי-מנוחות. אלו אינם דברים של מה בכך – אשרי העם שככה לו.

זו הייתה התחושה שליוותה ביציאה מקמפוס ציפורי בכפר בחפץ חיים, זו התחושה שתמשיך ללוות את מי שהיה שם עוד שנים ארוכות, זהו סוד הצלחתה של התנועה הקדושה, אין זה אלא סיעתא דבשמיא המלווה את אשר הקימו גדולי הדור ומממשיכים להנהיג אותה עד עצם יום זה.