אאא

חברי הכנסת הערבים מ'הרשימה המשותפת' קיבלו לאחרונה חיזוק בלתי צפוי לתעמולתם המסיתה כי היהודים הם האשמים בפיגועים ובמעשי הרצח של השבועות האחרונים. זה התחיל עם הצהרתו של חבר הכנסת אורי מקלב מ'דגל התורה' כי היהודים שעלו להר-הבית הם האשמים בטרור וברציחות, וכי "עליהם שאת במלוא האחריות ליהודים שנרצחו ונפגעו כתוצאה מהתסיסה שהם גרמו", ונמשך בהכרזות דומות של גפני ואחרים.

אין זו הפעם הראשונה שחוגים מסוימים בציבור החרדי חוברים בהשקפתם לשמאל הקיצוני ומצביעים על ה'התגרות בערבים' כסיבה לטרור ולפיגועים ולשנאת היהודים. אך השבוע, כך דומה, נשברו כל השיאים כאשר אחד מבכירי השבועון החרדי 'משפחה' פנה בקריאה משפילה לערבים שלא לרצוח את החרדים שאינם עולים להר-הבית, ובמלים אחרות: שישנו את סדר העדיפות בהחליטם את מי לרצוח. (למען ההגינות יש לציין כי הכותב נהג באיפוק מסויים ולא ציין במאמר במפורש את שמם וכתובתם של אלבוים, יהודה גליק, אורי אריאל ויתר ה'מומלצים').

 • • • • •

מה שחמור בדברים הללו ובהשקפה שהם מבטאים – מעבר ל'המלצה' המזעזעת, ומעבר לעצם השקר הגס כאילו התגרות היהודים היא הגורמת לשנאת הערבים – הוא ניצול ציני של האיסור ההלכתי לעלות על הר הבית לצורך קידום השקפה מעוותת שאין בינה לבין האיסור ההלכתי אף לא קשר קלוש. נהפוך הוא.

האיסור ההלכתי לעלות על הר-הבית נובע דווקא משום קדושתוהנשגבהלעםהיהודי.ומבחינה זו – של הטמאת וחילול המקום המקודש ביותר לעם היהודי – עלייתם של ערבים להר-הבית חמורה כמובן שבעתיים.

משום כך גדולי ישראל, על-אף דעתם הברורה נגד העלייה להר הבית (מטעמים הלכתיים) התנגדו בזמנו בתוקף להחלטות הממשלה למנוע כניסת יהודים להר-הבית. כי ההחלטה לא נבעה משיקולים הלכתיים של קדושתו הנשגבה של הר הבית ליהודים – אלא משיקולים הפוכים של'הבעלות הערבית' כביכול על הר הבית.

מי שמעוניין למחות נגד יהודים העוברים על האיסור ההלכתי של עליה להר-הבית (מטעמים של טומאה וטהרה) ימחה בדיוק כשם שמוחה נגד יהודים שמחללים שבת ואוכלים לא כשר, אך אל ישרבב את עניין ה'התגרות במוסלמים' שאינו קשור בשום צורה לאיסור ההלכתי, ואדרבה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לאידך, מי שמעוניין להילחם מבחינה השקפתית נגד ה'התגרות באומות', נגד הכיבוש, נגד ההתנחלויות ונגד הפגנת הריבונות הישראלית על ירושלים העתיקה והר-הבית – יכול לחבור בהפגנותיו לשמאל הקיצוני ולערביי ישראל, אך בל ינצל למטרה מפוקפקת זו את האיסור ההלכתי הנובע מקדושתו של הר הבית ומשייכותו המוחלטת לעם היהודי.

• • • • •

מעניין לעניין באותו עניין:

הגאון הצדיק רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, רבה הנודע של ירושלים מטעם 'העדה החרדית', לא נחשד כמובן ב'ציונות' וב'לאומנות'. עם זאת גילה מנהיגות נחושה ותקיפה בכל הקשור לסכסוך עם הערבים על ירושלים.

כך מסופר בספר תולדותיו 'האיש על החומה':

" בפרוע פרעות בישראל בשנת תר"פ, והיציאה מפתח הבית היתה כרוכה בסכנת נפשות בפועל ממש.. לא הועילו כל תחנוני בני הבית והוא הלך עטוף בטלית ותפילין לברית המילה לבדו, מביתו דרך שער שכם, המקום המסוכן ביותר, עד למקום הברית.. ועל שאלתי: מדוע בחר דרך "שער שכם" המסוכן, ולא דרך "שער יפו" המסוכן פחות? השיב:

- "מה? וכי נפקיר את רובע שער שכם? הלא אם אנו נפחד ללכת ברחוב זה, יחשבו הם שבאמת הצליחו לגרש אותנו מהרובע, לא, זה לא! - אסור לנו לוותר מפני הפחד על שום רובע ושום פינה בירושלים!".

הכותב משמש כעורך ראשי של שבועון 'כפר חב"ד'