אאא

הניסיון של נתניהו לשלוח תזכורות לחרדים על קיומו ועל היכולת שלהם להגיע עמו להסדרים אינו דבר שנולד משום מקום. נתניהו ההססן מחמת עצמו או מחמת רעייתו, מניח את מרבית מבטו על היום שלפניו, הוא ישלם הון עתק של עתיד בהתמודדות עם קונפליקט עכשווי.

נתניהו תמיד העדיף את החרדים בקואליציה שלו, אולם בשל היכרותו עם חולשות הפוליטיקה החרדית לא היה מסוגל להישען עליהם בדרך לשבירת כלים והקמת קואליציה נוחה בעבורו. החשש מדעת קהל שלילית לפעולתו וממגבלות של קואליציה גבולית יצרה ריאקציה שממנה נולדה הקואליציה החילונית.

המציאות החדשה בה נתניהו איבד כמעט את כל שותפיו, גם אלו שבתוך הממשלה שקמה עליו מולידה ככל הנראה מחשבות חדשות בליבו. אין מה לחשוש, נתניהו לא מפתח אפיקים חדשים באמצע העשור השביעי לחייו, הוא ממש לא החל לחבב שינויים. הוא מנסה לחדש קלפים, כדי שיהיה מוכן למצב בו תיכפה עליו ריאקציה מהכיוון ההפוך.

בחירות כחלק ממו"מ עם החרדים

לא ראיון רדיו חרדי, לא הדלפות על מפגשים בהם מככבים דמויות ציבוריות/פוליטיות במגזר החרדי ישנו את תדמיתו השלילית בעיניהם.

ההכרות עם בנימין נתניהו האיש לא נולדה מתוך אינטואיציה ראשונית עם האיש. התהליך אותו חוו הפוליטיקאים החרדים בהם תומכי 'נתניהו הלאומני' טומן בחובו שנים של ניסיון מר. מציאות זו הולידה עכירות פנימית, כזו שמכירה במציאות רלוונטית עכשווית נטו - כזו שאינה מעניקה אמון בנתניהו האיש, אבל יודעת לומר כי בבא העת כשיציע נתניהו ראש הממשלה כניסה, תתנהל שיחה איתו או עם אנשיו על דרכי הביצוע. ההחלטה האם להוביל לבחירות או לייצר שותפות במפה הפוליטית הקיימת תדון שם בשיחה.

אילו השלים נתניהו בליבו להוביל מהלך בו התקיימו בחירות כפי שסבורים פרשנים רבים, הרי שהוא עושה זאת מתוך רצון לשינוי מבני סביבו. הוא אינו יכול להסתובב בין אנשים שאינו יודע מה יעשו מאחוריי או מלפני גבו בעוד הם אמורים לנהל יחד איתו את הפוליטיקה וענייניה השוטפים של המדינה.

האם מהלכיו של ראש הממשלה מספיקים בכדי להשיב את החרדים אל חיקו? בשביל אחרי בחירות חדשות הם מספקים, כמובן שיזדקק לעמוד בתנאים שיבשילו תוך כדי מו"מ שבראש סדר היום שלו יעמדו עקרונות. בשביל לקבל אותם ללא בחירות חדשות הוא יאלץ להזיע הרבה יותר.

ייתכן והידיעה כי אחרי בחירות אפשר להשיג יותר ולו מפני ההסתברות שהמפה הפוליטית תהיה שונה מביאה לידי כך שלחרדים לכאורה עדיף לקבל בחירות לפני מו"מ עכשווי להצטרפות לקואליציה, גם מפני פרק הזמן שנוצר עד לבחירות בלאו הכי, כאשר לחרדים עלולים בעת הזו להעדיף לגשת אליהם מהאופוזיציה.

ש"ס וההרס המיותר

בימים האחרונים עולה מפלגת ש"ס לכותרות. האשמות מוטחות לעברו של ח"כ אריה דרעי יו"ר התנועה הספרדית על בזבוזים מיותרים וקיום מפגש אנשי תנועה מיותר.

הטחת אצבע מאשימה לעבר מהלכים אלו אותם הוא מוביל אינה אלא התרסה לשמה. מן הראוי שתנועה ככל ארגון תדע לערוך מפגשים משמעותיים על מנת לייצר דינמיקה נכונה בין האנשים הפועלים יחדיו במעגל הראשון וביניהם לבין אנשים הפועלים במעגלים רחבים יותר.

בעבר גם ידעו להאשים בבזבוזים כינוסי ענק שנערכו. אולם שכחו הם ללמד הכיצד ניתן לקשר את השטח עם האידיאלים ואפילו עם המציאות הטכנית הפשוטה בה קיימת ציפייה מהאזרח הפשוט להכניס לקלפי את הפתק הנכון מבלי לחמם את השטח, לייצר התססה נכונה שתשלב בין השטח לבין האנשים עליהם הוא אמור להביט בכבוד ולראות בהם את מנהיגיו הציבוריים. יישאר הארי בביתו ומשרדו ומאין ישיג את כוחו?!

מן הראוי להביט אל אותם חרדים המשליכים רפש אין ספור בש"ס ותולים אמרותיהם בחוצות עיר ולצפות מהם לתשובה מדויקת הכיצד פוגעים הם ציבורית וחובטים עד לאין מרפה בכוח חרדי ציבורי מבלי להציג כנגדה אלטרנטיבה ראויה?! אותה אחריות ציבורית בשמה הם דוברים מטיחה כנגד 'היכן היא אותה אחריות כשבבחירות הבאות הכוח החרדי עלול להתמעט ממעשיכם?'!

חוק הגיור והמחויבות הדתית של הכיפות הסרוגות

בעוד ליברמן האיש מתחייב כבר למעלה מעשור לשנות את חוקי הגיור בישראל ואינו מצליח להגיע אל הישורת האחרונה, הגיע האיש ממפלגתה של ציפי לבני שהמשותף בינו לבין האיש שנשלח על ידי ליברמן ליישום החוק בעבר הוא סוג הכיפה המונחת על ראשו ומייצר דרמות ציבוריות בדרך להנצחת חוק זה על שמו.

חוק זה יבליט את הקטבים בין הציבוריים השונים בישראל. בהנחה ויחליטו במגזר החרדי לייצר ספרי יוחסין, תהיה המציאות החדשה רשומה לדיראון עולם על שמו של ח"כ שטרן, על שמם של שותפי הקואליציה הנוכחית, ועל שמו של ראש הממשלה. ייתכן ודבר זה ישפיע על קואליציה עתידית באם תהיה בראשותו של בנימין נתניהו יותר מאשר חוק הגיוס הידוע לשמצה.

הימים שמצטרפים לחודשים ולשנים מלמדים שוב ושוב כי האיש העומד בראשות מפלגת הכיפות הסרוגות בכנסת מלמד את וותיקי מפלגתו כי הכיפה היא רק אמצעי על מנת לזכות בראשות מפלגה ובקהלי יעד מסוימים. היא אינה מחייבת דבר, גם לא ציבורית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הנציגות החרדית והקונפליקטים התמידיים

תחת מציאות בעייתית זו כאשר מבית ומחוץ מנסים רבים להזיק פועלים חברי הכנסת החרדים, עושים יומם וליל על מנת להשיג הישגים קטנים וגדולים למען האלקטורט הציבורי ששלח אותם לבית המחוקקים.

במלחמות הקשות ביותר שחוותה היהדות המאחד הוא שסייע והביא להם את הניצחון. בתקופה קשה זו חובה עלינו לעמוד לצדם של אלו הכואבים את כאב הציבור שאנו חלק ממנו.

ניתן לזקוף בריש-גלי לזכותם של החכי"ם החרדים את הצלחתם שלא להסיר מסדר היום הציבורי את דרישותיהם בנושאים מגוונים והצלחתם להטמיע את ההכרה בקרב אלו הזקוקים לקולם ולכוחם במקומות השונים בעלי ההשפעה כי ישיבתם באופוזיציה אינה מרדימה אותם ויום יבא והדרישות יהיה על סדר היום, למרות המהלכים הנעשים המנסים לדמות הליכי אל-חזור. יבא יום ושילם.

ההכרה כי כל מה שנעשה אם אינו מדובר הוא אינו נעשה אינה רלוונטית בכל הקשור לציבוריות החרדית. ההבנה כי הפרסום מביא עמו תוצאות שליליות וחושף את הפעילות לפוגענים מכה בראשו של כל איש מעשה במגזר. עובדות אלו דורשות מאיתנו לא פעם לתמוך במי שעושה גם כשאנו לא יודעים במדויק.