אאא

בימים אלו עומדים על סדר היום הציבורי של היהדות החרדית והדתית שני נושאים; "היתר המכירה" ו"הר הבית". במבט ראשון עושה רושם שאין ביניהם כל קשר, אבל בשורות הבאות נחשוף עד כמה הקשר ביניהם הדוק מאוד, ואת מהות הקשר אפשר לתמצת במילה אחת: "קונצים", כהגדרתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א בשנת השמיטה הקודמת, בעת שטרח ובא במיוחד למושב יד רמב"ם כדי לחזק את גבורי הכוח, אלו שומרי השביעית כהלכתה.

במענה לאחד החקלאים שפנה למרן ראש הישיבה שליט"א ואמר: "שואלים אותנו אנשים דתיים, האם המכירה הזאת מותרת או אסורה?". מרן שליט"א ענה לו: "אסור. אתה יודע מה זה קונצים? זה קונצים!". את ההגדרה הזו נתן מרן שליט"א לחקלאי ימינו שמבינים יותר את הביטוי הרווח "קונצים" שהוא בעצם הגדרת גדולי ומאורי הדורות זצוק"ל ויבלחט"א ש"היתר המכירה" הוא בבחינת חוכא ואיטלולא (צחוק וליצנות – רש"י עירובין ס"ח ע"ב).

למותר לחזור ולהאריך בדברי רבותינו אודות "היתר המכירה" והדברים פשוטים וברורים כביעתא בכותחא, ונביא רק ציטוט קצר ממכתב שפורסם בערב שנת השמיטה תשס"א, עליו חתומים גדולי ישראל ובראשם רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ויבלחט"א מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, מרן הגר"ש וואזנר שליט"א, מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א ועוד מגדולי ישראל וראשי הישיבות שבה נאמר: "והנותן יד לעשות 'היתר המכירה' נותן יד לעקור המצווה... ואין הדבר נתון לחילוקי דעות, עדות וקהילות... וכל הנותן להורות לרבים לעקור שמיטה על-ידי ה'היתר', גורם חילול ד' שמראה לעין כל שניתן לעשות חוכא ואיטלולא ממצוה יקרה וקדושה זו".

אך ראו זה פלא, כיצד אותם המרימים דגל זה, ואף פועלים בכל כוחם כדי להניא את גיבורי הכוח החקלאים מלשמור את מצוות השמיטה כהלכתה, כשהם מנופפים בכמה פוסקים מדורנו זה ומדורות קודמים שלדבריהם התירו לעשות שימוש ב"היתר המכירה", אך כשהדבר מגיע לסוגייה הנוספת של איסור העליה להר הבית, כאן לפתע "נעלמים" אותם פוסקים כלא היו.

התשובה לכך ברורה: קונצים!

נפרט במה דברים אמורים. הד"לים מבססים את "היתרם" על דברי הגראי"ה קוק זצ"ל, אולם הוא עצמו כותב ומבהיר (שו"ת משפט כהן סימן ס"ז): "הנה מה שאומרים בשמי שהתרתי לעשות לאחר המכירה את כל המלאכות על ידי ישראל, זהו ללא אמת ונגד המפורסם, שהרי ביארתי במכתב הנספח להרשאה במפורש, שארבעת המלאכות האסורות מן התורה יעשו על ידי נוכרים". אם לא די בכך, את כל ההיתר הוא מבסס על כך, שהבעלות על הקרקע היא בחזקת המלך התורכי וכו'. כיום גם כל האדמות נמצאות בשליטת ישראל, וכל מי שמכיר את המתרחש בשטח יודע היטב, כי כיום נעשות העבודות כולן בדיוק כמו בכל שש השנים, ואין כל הבדל בין שנת השמיטה לשש השנים האחרות. היתכן?

כבר אמרנו: קונצים!

ועכשיו שימו לב. גם לשיטתם, הרי כל ההיתר הוא בעבודת נכרים, אך מעל כל במה הם טוענים, שבאספקת תוצרת נכרית, משמעות הדבר משום סיוע לנכרים. והרי אם העבודות נעשות על-ידי נכרים, ואם לא די בכך, הקרקע עצמה שייכת לנכרים, האם אין סיוע גדול יותר מכך לנכרים? ואם אכן הם נוהגים כשיטת הראי"ה, מודע אם כן בכל הנוגע לאיסורו המפורש לעלות להר הבית, לפתע הפסק הזה לא נוח להם?

יש לכך תשובה פשוטה: קונצים!

בהגיגיהם השונים שנשמעים חדשות לבקרים הם טוענים, שהפסק לגבי הר הבית ניתן כשעדיין לא קמה "מדינת ישראל", ואילו היום בודאי היה פוסק אחרת, מאחר ואנו כבר ב"אתחלתא דגאולה" ויש כיום שלטון יהודי בארץ ישראל. אם כך הדבר, מדוע לגבי שמיטה הם לא נוקטים באותה דרך, ומאחר ויש היום שלטון יהודי וישראל יושבים על אדמתם, הרי בוודאי שלגבי מצוות השמיטה אין כבר שום בסיס ל"היתר המכירה" ואולי היא אף מצווה מדאורייתא...?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

גם על כך התשובה: קונצים!

אותם מבין אנשי "הבית היהודי" הנלחמים בכל כוחם למען "היתר המכירה" סומכים את ידיהם גם על פסקו של הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל. גם כאן למותר לחזור ולהדגיש את מכתבו בחודש שבט תשמ"ו לתושבי הקהילה החרדית באשקלון, מכתב המובא גם בראש הספר "ילקוט יוסף" על שביעית, שכל היתר המכירה הוא "בשעת הדחק". אם לא די בכך הדגיש במכתב זה, ש"ודאי במקום שיש בני תורה ואברכי ישיבות ומשפחותיהם החרדים לדבר ד', ראוי מאוד להחמיר ולעשות מאמצים לשמור כל דיני השמיטה בדקדוק רב ובהידור, ולקנות מוצרים שאין בהם חשש כלל".

למכתב הנ"ל יש להוסיף מכתב נוסף שכתב בערב שנת השמיטה הקודמת (ער"פ תשס"ז): "הנני לחזק בזה את ידי החקלאים שומרי שביעית כהלכתה, אשר אין ספק שחייבים להתאמץ ולשמור על כל דיני השביעית בדקדוקיה, כי לפי מצב החקלאות היום בארץ, שמירת השביעית אינה גורמת להתמוטטות הישוב וקיימת כיום אפשרות לחקלאים לשמור על כל דיני השביעית כדעת רבותינו הרמב"ם והשולחן ערוך... המציאות כיום שאין חקלאי שיכול להתמוטט ח"ו בגלל שמירת שמיטה כהלכתה לאחר העזרה והסיוע שמוגש לו".

גם כאן הם עושים שימוש מסולף בדבריו כדי להכניס מורך רוח בליבותיהם של החקלאים הגיבורים, אך ברגע שזה מגיע לאיסור העליה להר הבית, שבענין זה הביע את דעתו בכתב ובע"פ באופן נחרץ כי: "אין רב בעולם שיתיר עלייה להר הבית. הרמ"א כותב שמי שנכנס להר הבית חייב כרת... כמו שאוכל ביום הכיפורים" – כאן לפתע הם מתעלמים מדברים כה ברורים ונחרצים, ועולים להר הבית.

ההסבר היחיד לכך הוא: קונצים!

הנה עיניכם הרואות, שאותם אנשים שהגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל הגדירם כ"בית של גויים" (נוסיף על דרך החידוד: אם הם מוכרים את קרקעות המדינה לגויים, הרי פשוט הדבר שהם נמצאים ב"בית של גוים!") עושים שימוש ציני ומעוות בדבריו, בעוד לגבי דבריו המפורשים והברורים האוסרים עליה להר הבית, הם מפרים את הוראתו ופסקיו. אין צורך להוסיף עוד כיצד דברי הרבנים זצ"ל הופכים לכלי משחק בידיהם, כל אימת שהדבר נוח להם.

מסקנת כל האמור לעיל אחת היא: קונצים! חוכא ואיטלולא!!