אאא

בשנה גדושה באימהות מרעיבות חניונים בוערים ובחירות בירושלים, אני רוצה לבקש סליחה מה"קנואים".

סליחה על זה שלפעמים נוח לי להיות קצת יפה נפש עם חברי החילונים, להביע את הזעזוע שלי מהאבנים והפחים הבוערים, להיראות "שפוי" ודמוקרטי.

במובן מסויים נוח לנו להתיפייף כשאנחנו יודעים שאתם שם, שומרים על החומות.

כמו החילונים שטיפה יותר נוח להם לא לשמור כלום, כי הם יודעים שאחנו החרדים כאן, כדי לשמור על הגחלת, בשביל כולנו. גם לנו לפעמים נוח לייצג את "הרוב השפוי" בידיעה שיש מי שיעשה עבורנו את העבודה השחורה והלא פופולארית של ההליכה עד הסוף וללא פשרות עם ההשקפה החרדית הטהורה.

נוח לנו עם חוסר ההשלמה עם שלטון הציונות החילונית, עם חוסר קבלת עול מלכות של החילונים.

כיף לנו שאיפושהו, מישהו שומר על העברית כשפת קודש בלבד, נוח לנו שיש פלג במחנה שאומר את כל מה שהוא חושב מבלי לנסות למצוא חן בעיני אף אחד, נוח לנו למצוא חן בעיני אחרים על חשבונכם.

לפעמים ה"אנחנו והם" מתערבב לנו, לפעמים נחמד לנו יותר לצרף את האנחנו אליהם על חשבון האנחנו איתכם.

על כל אלו אני מבקש סליחה.

ותודה.

זה לא שאני בעד שריפת פחים וגם לא ממש השתכנעתי שבהדסה עורכים ניסויים בבני אדם [...] אבל תודה שאתם שם, נלחמים, שומרים, על החומות. אלו לא החומות שלכם, אלו החומות שלנו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

על כל אותם פעמים שאמרתי לעצמי ולחברי שאני מתנגד להפגנות האלימות בחניונים, אבל באיזו פינה בלב שמחתי שיש מישהו שנלחם, על השבת, על היסודות.

כי הציונים החילונים הם באמת כופרים, הם לא שותפים לחזון שלנו "לתקן עולם במלכות ש-די", השבת באמת נרמסת בארץ ישראל, החמץ בפסח באמת עובר כל גבול, בתי הקפה פתוחים כולם בט' באב, חוסר הכבוד למתים ולקברים הוא באמת מתחת לכל ביקורת, תכניות הלימודים שלהם והתקשורת המטמטמת שלהם הם באמת תכניות שמד רוחניות.

אבל עזבו אותי מזה, יותר נחמד לעשות משהו למען גלעד שליט או איכות הסביבה..

בשביל המלחמות האלו ישלנו אותם, את הקנואים.

על כך סליחתי. על כך תודתי.

גם אם אני לא מסכים עם הכל, סליחה על כל פעם שהרגשתי יותר קרוב לחילונים מאליכם.

(המאמר פורסם בבלוג האישי של מאיר גל)