אאא

אחד הנושאים הבוערים בשנים האחרונות ברחוב החרדי הוא ללא ספק תחושת החרדים התורניים - עובדים, החשים כי מבחירות לבחירות היחס כלפיהם הוא בין שכחה לעוינות כללית, ובטח לא יחס של חלק מהרחוב.

התחושה היא הן בכל מה שקשור לקבלת הקצאות למוסדות ולבתי כנסת והן באפליה חמורה במוסדות חינוך הנשלטים בידי עסקנים הבטוחים כי בורא העולם ברא את כל היקום רק בשביל המעמד שלהם בחברה, וכי בעיניהם חלק גדול מהציבור תפקידו ביקום הוא בסך הכל לתת לאותו עסקן נחת רוח כאשר יכול הוא לשלוט בגורלם ולמנוע מהם לשלוח את ילדיהם למוסד שאותו הם מממנים במיסים.

מעבר לעניינים הפוליטיים החשובים אבל עד גבול מסוים, ישנה הבעיה העיקרית שהיא בעיית האידישקייט החמורה, ברחוב החרדי ההנהגה מדברת בעיקר לבני הישיבות ותלמידי הכוייללים, ולא באמת פועלת באופן שיקרב את העם שבשדות אל בית המדרש. לאותם עסקנים יש חלק מרכזי ביחס החמור הזה.

מבחן השתייכות למחנה החרדי

ככל שהרחוב החרדי הלך וגדל, גדלו אתו הבעיות והזרמים השונים שהרגישו שמקומם כחלק אינטגרלי ברחוב החרדי - מקופח, מציאות זו הובילה להתארגנויות פנימיות במגזר החרדי של קבוצות שהחלו לדרוש את שלהם תוך שהם מנצלים את הבחירות כדי להציג את כוחם ודרישותיהם, ופורשים מהרשימות הגדולות המוכרות שבמשך שנים מתנהלות מתוך מחשבה שלא משנה מה יעשו או לא יעשו - מקומן לא מוטל בספק או בסיכון.

אפשר להתווכח האם זה בסדר לקום בבוקר ולפעול ולהקים רשימה שלכאורה מפצלת את הציבור הכ"כ מאוחד, אפשר להתווכח האם מפלגה היא גוף רוחני שזכות הקיום שלו תלויה בדמות רוחנית שעומדת מעליו או מאחוריו, אבל על דבר אחד אין ויכוח, כל הוויכוחים והדרישות נועדו בכדי להמשיך ולהיות חלק מהמגזר החרדי בראש מורם על מעלותיו ועל חסרונותיו ובודאי לא לתת פתחון פה לאלו שהיו רוצים לראות חוגים מסויימים מנודים מהרחוב החרדי.

לא כל מערכת בחירות היא מבחן של השתייכותך למחנה החרדי, לא כל הליכה ברשימה כזו או אחרת משמעותה אני לא חלק מהרחוב החרדי, אבל יש בהחלט מקרים שבהם ההצבעה היא ממש לא הצבעה לאיש שאת הפתק עם שמו משלשלים בכאב לקלפי אלא הצבעה בה אנו מצהירים שאנחנו חלק מהרחוב החרדי בין אם הכל שם בסדר ובין אם יש לנו תלונות רבות וקשות על המגזר הזה שלנו.

כאלה היו הבחירות בבית שמש, שם החליט הגוש החרדי להציב מועמד שלא מעט תושבים חרדיים חושבים שיכלו למצוא מועמד טוב יותר ממנו ברחוב החרדי, מולו ניצב אדם מקצועי ככל שיהיה אבל נבחר של הגוש הלא חרדי שרוצה לראות בעיר הזו יותר לא חרדיים, גם אם אין להם בעיה עם חלק מהחרדים, ההצבעה הפכה מזמן ללא פרסונלית אלא להצבעה שבה כל אחד בוחר האם הוא חלק מהמגזר החרדי, או שמא הוא שומר תורה ומצוות ואולי גם חרדי אבל הוא ממש לא חלק מהמגזר החרדי ובעצם הוא פתר לאותם עסקנים מושחתים בהם הוא נלחם, את הדילמה, כי כעת הם לא צריכים להתאמץ לשכנע את הציבור בכך שהוא לא חלק מהמגזר החרדי.

למרות הבחילה, הצבעתי למועמד החרדי

זאת בדיוק הסיבה שבשונה ממערכות בחירות אחרות בהם חיפשתי מי ייצג הכי טוב את עמדותיי או יפעל הכי טוב עבורי, הפעם כאשר הגיעה עת מבחן לא היססתי ולמרות הבחילה הלכתי ושמתי בקלפי את הפתק הצהוב עם שמו של המועמד החרדי, זאת בכדי שמחר בבוקר אוכל לומר הנה אני חלק מהמגזר החרדי, ולכן יש לי את הזכות לבקר ולדרוש למען הציבור החרדי תורני העובד שאין מי שמייצג אותו נאמנה ומשמיע את קולו בזעקה רמה.

לצערי, לא כולם הבינו את זה והיו מי שמרוב רצון להוכיח שיש בציבור שלנו בעיות ודברים שחייבים תיקון, שכחו שבעצם המטרה שלנו היא לחולל את התיקונים בתוך המגזר כחלק ממנו ולא ליצור מגזר חדש או להצטרף למי שבחוץ. ככה, הם גרמו לעצמם להיפלט אל חוץ למחנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מי שחושב שתנועת 'טוב' מתה בבחירות השבוע, אינו אלא טועה. השבוע רק צפה גופה של משהו שמת מזמן, השבוע הציבור החרדי העובד הצביע ברגלים ואמר יש לנו טענות, יש לנו דרישות, מגיע לנו יותר אבל יש דרך לעשות זאת. לא כל מי שקם בבוקר ומספר שהוא הפטרון על בעיותינו ודרישותינו הופך מיד לכזה בכל מחיר ובכל התנהלות.

אין כאן שמחה לאיד

אני מעדיף לא להרחיב בדיבור, כי תמיד יהיה מי שיפרש זאת כשמחה לאיד וזה הדבר האחרון שאפשר לייחס לי, אני סבור שהקמת תנועת טוב הייתה כורח מציאות ואחד הדברים החשובים שקרו לרחוב החרדי בעשר האחרון, אלא שלצערי בשלב כלשהו המפלגה על פטרוניה הרגה את הרעיון ועברה להתנהלות פוליטית שגרמה לרבים לנטוש את הזהות עם התנועה ובסופו של יום גם לי.

זה הזמן להסתכל קדימה ולא לחפש חשבונות, כי לציבור התורני העובד יש צרכים שעדיין דורשים פתרונות - עם או בלי מסגרת פוליטית. ולכן במקום להסתכל על העבר ולהיכנס להתחשבנויות ששום דבר טוב לא יצא מהן, אני מעדיף להמשיך בפעילות החשובה של  עבודה קשה אבל נחושה מול הנציגים בתוך המגזר. 

נמשיך אני וחברי לדרך לפעול להקמת שיעורים ומסגרות לימוד שבהם כל אדם תורני ירגיש מחובר, נמשיך להילחם בכל תופעת התנשאות מצד עסקנים ומנהלי מוסדות חינוך גם במחיר של מלחמה דרך רשויות החוק בגיבוי רבנים, נמשיך להעלות על נס פעילויות ויוזמות העוסקות בשילוב חרדים בתעסוקה והשכלה מקצועית כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד, וכמובן נמשיך להיות חלק מהרחוב החרדי אליו אנחנו שייכים - רחוב שמונהג ע"י גדולי התורה.