אאא

כאישה שגדלה בתוך העולם החרדי, אמונה וסמוכה על דברי הלכה וגדרותיה, גם אני מכירה את האיסור החמור והנורא של מסירת אדם לרשויות החוק.

אני גם מכירה היטב את גדרות הצניעות וההקפדה על כללים, כולל שימוש בלשון נקיה וצחה, ללא אזכורים של מילים העשויות להזכיר איכשהו, משהו שאינו מספיק הולם וצנוע, שלא לדבר על רמיזות גסות, ירחם השם.

אין ספק כי צניעות ושמירת הלכה הן דבר שברומו של עולם ומעל הרבה מאוד חובות יומיומיות אחרות, אך האם כל ההלכות והגדרות נותרות בתוקפן כאשר מדובר ברצח ממדרגה ראשונה?

קראו גם:

השבוע הגיע לאוזניי סיפור מזעזע, שהתרחש באחד מהריכוזים החרדיים בארץ, מעשה בילדה קטנה ותמימה כבת חמש, אשר צעדה לעבר גן הילדות בו היא לומדת ומבלה מדי בוקר. הדרך מהבית אל הגן איננה ארוכה מדי עבור ילדה בת חמש והיא מכירה אותה בעל פה.

לפתע ניגש אליה איש חביב, ומצליח לשכנע אותה בהסברים כאלו ואחרים, תוך שימוש בעובדה שהוא אב לאחת מחברותיה המתוקות שבגן, כי תבוא עמו לקחת משהו חשוב. הילדה הקטנה והטובה, תמימה אמיתית, הולכת עם האיש, זה שנראה כמו כל אדם אחר בשכונה, חביב ובלתי מזיק ובאותו רגע חותמת את גורלה. רצח אמיתי בידי מפלצת המסתתרת מאחורי דמות כה אמינה. אלא שהרצח הזה משאיר את גופה בחיים, אומנם פצוע וחבול, אך את לבה ונשמתה הוא שוחט ללא רחמים.

ילדה אחת? מאות!

אני חושבת על אותה שעה ארוכה בה היתה הקטנה הזאת נתונה בידיו של המפלצת ולבי מתכווץ. כן, לא מתביישת להודות, אני נשרפת בתוכי ורועדת מפחד. יש לי ילדונת כבת חמש וחצי בבית, אתם יודעים מהי ילדה בת חמש וחצי? קטנה ומתוקה, אשר דאגתה הגדולה ביותר היא, האם תקבל היום ממתק או חבל חדש?.

מסתבר, כי ישנה ילדה אחת, אשר ברגע אחד, הדאגות שלה בחיים הופכות להיות קטלניות ומזרות אימה, הרבה יותר משל כל אדם מבוגר בעולם. את הטראומה הצלקתית שהיא תישא בתוכה, איש לא יבין ולא יוכל לשחרר ממנה.

ילדה אחת אמרתי? אז טעיתי, בענק!  כי כמו הילדה המתוקה והאומללה שהותקפה באכזריות, ישנם עוד מאות ילדים ברחבי הארץ והעולם שחייהם משתנים ברגע אחד של טירוף חולני. אך אנשים שותקים, אנשים מפחדים לתת יד למסירת התוקפים למשטרה, אנשים מפחדים להציף סיפורים מעל פני השטח וכך נוצר מצב בו מסתובבים בתוכנו ממש, אנשים חולים המנצלים את תמימותם של ילדים וילדות קטנים חסרי ישע ומבצעים בהם מעשים חמורים שאין המקלדת מסוגלת לתארם.

 (צילום: פלאש 90)
רק ילדה אחת? מאות!  (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
הגדלה

אף אחד אינו חושב שהגיע הזמן לקום ולצעוק? לקום ולזעוק את זעקתם שותתת הדם של הילדים הקטנים סביבנו? האם אב שעומד מול מקרה כה נוראי שקרה לבתו, לא יקום וילך לתבוע את אובדן חייה? כיצד נאפשר את השתיקה הזו? אסור לדון הורים המפחדים מכך שילדיהם יעידו במשטרה ואף יאלצו לעמוד בפני התוקף, אך האם נדמה לכם שהכחשה או התעלמות תעזור? הרי בכל מקרה הוא ירדוף את הקרבנות בחלומות, הם הרי יפחדו מכל צל שילך בסביבתם, הם יזדקקו לטיפול ארוך ומייגע, על מנת שיצליחו להשתחרר מהטראומה, כאשר כל מקרה על פי רמת חומרת המעשים שנעשו.  

כן, אתם רוצחים!

יש כאן בהחלט מקום להתייעצות עם אנשי מקצוע, אך הפניה שלי היא לאותם אנשים המסייעים בהשתקה וטשטוש הפרטים והסיפורים הרבים. הקריאה שלי היא לאותם אנשי קהילה העושים ככל יכולתם כדי להפחיד את המותקפים ובני משפחותיהם לבל יעזו להתלונן במשטרה, לכל אותם משתפי פעולה ברצח בכוונה תחילה! כן, אתם רוצחים!

אני מבינה את הצורך בשמירה על צנעת הפרט ושמירה על אוזניהם הרכות של ילדים חרדיים, אך האם לא הגענו לשלב הזה שבו אין עוד מנוס? הרי מה שיוצא בסופו של דבר, שהילדים הרכים נחשפים לעולם האכזר בכל מקרה, האם לא עדיף שייחשפו בצורה מבוקרת, בריאה והולמת? מדוע לגרום להם להיפגש עם מלאך המוות בצורה הקשה ביותר?

נכון, מדובר בילדים חרדים תמימים, המתחנכים על ברכי הצניעות! אך חובה, חובה עלינו לקום ולעשות מעשים קיצוניים על מנת למגר או לפחות להקטין בשלב ראשון, את ההרס המתחולל תחת אפינו. כן, להסביר לילדים קטנים על משמעות פרטיות וצנעת הגוף, להסביר להם על אנשים חולים המסתובבים ברחובות, להתייעץ עם אנשי מקצוע כיצד יש לדבר עם ילד בכל גיל לפי רמת ההבנה שלו ולחשוף אותם לאפשרויות המתרחשות בעולם. וזה רק השלב הראשון.

 (צילום: פלאש 90)
לא הגיע הזמן לקום ולזעוק? (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
הגדלה

 השלב השני הוא חשיפה רחבה, ככל אשר ניתן, חשיפת פרצופיהם של חולים איומים המסתובבים ומשחיתים את נפשם של כל כך הרבה ילדים רכים שלא חטאו. להשתיק מקרי תקיפה של ילדים? האם מותר לנו לתת יד לרצח? מי יודע מה קורה בהמשך לאותם ילדים, לאלו מצבים נפשיים ואף פיזיים הם עלולים להידרדר, מי יודע מה יעלה בגורלם ואילו צלקות יסחבו בתוכם לנצח! אנחנו מפחדים לצאת "מויסרים", אבל רוצחים, אין אנו מפחדים לצאת?

האם מותר לנו לקחת אחריות על כך שבגללנו הצליח אותו חלאה להימלט? יש לנו מושג איפה וכמה ילדים הוא עוד יתקוף? ושיהיה ברור! הם מגיעים לכל מקום. ריבוי הילודה צובר תאוצה ברוך השם, אך מה קורה לכל כך הרבה ילדים? האם זה הוגן להביא אותם לעולם בזה אחר זה אך לא להשגיח בשבע עיניים מה שעובר עליהם? להביא אותם לעולם ולהפקיר אותם בצורה כה איומה? האם מותר לנו לתת יד לאדם שעובר מילד לילד ורוצח את נפשו לנצח?

אסור לתת יד להשתקה

 הגיע הזמן לפוצץ את הבועה העכורה הזאת ולצאת למלחמה. לא ייתכן כי כאשר מדובר בחולה חרדי, "יטפלו" בסיפור מאחורי הקלעים, יטיסו אותו לאיזו ארץ מקלט או יכניסו אותו ל"מוסד", כזה או אחר. בכל מקום בו אין רתיעה, העבריינות חוגגת. ואם אנו נותנים יד להעלמת מידע או להסתרה, אנו פשוט מעודדים את התגברות התופעה ואת הרס חייהם של מאות ילדים ברחבי העולם מדי יום.

די להשתיק! מספיק לרחם! אינני רוצה לחשוב על כך אפילו, אך נאלצת לעשות כן ומעמידה אף אתכם מול תרחיש שכזה. שכל אחד ואחד ידמיין את ילדו הקטן. האם היינו מאפשרים לחולי הזה להתקרב אליו? ברור שלא! ואם התשובה היא לאו החלטי, אסור לשתוק ולא משנה במי מדובר. אתמול הוא כאן, מחר הוא בביתר ובאלעד ובבני ברק וירושלים וברמת בית שמש והיכן לא? ובכל פעם שילד קטן יוצא לבדו מהבית, הוא נתון לסכנה המטורפת הזאת, מפלצת איומה האורבת לו בדמות של אנ"ש.

חייבים להישמר כמובן מקיצוניות ולא להכניס ילדים לפחדים ולטראומות, אך ישנן דרכים הגונות להזהיר ולשמור על הילדים, שנדע שעשינו כל אשר ביכולתנו להזהירם! הגיע הזמן שאותם חולים הרסניים המסתובבים בינינו, יבינו כי כל אדם שרק יחשוד בהם במעשה מגונה, ימסור אותם מיידית למשטרה וחייהם לא יהיו קלים.

נפשות ילדנו אינם הפקר, אסור באיסור חמור לתת יד להשתקה הזאת עוד. כאנשים חרדים, קשה לנו לדמיין את עצמנו מסייעים במסירת שם של אדם שכנראה יישב בכלא, אך אם נדמיין את אותו אדם, הורג לנו את הילד בצורה האכזרית ביותר, ונדע כי לאחר מכן הוא מיד ממשיך לילד הבא, אין ספק כי נרוץ ונשתולל ונעשה כל אשר ביכולתנו, למען יקבל הוא את עונשו.

כל המילים המאיימות מהם מפחדים ואותם אוסרים באיסור חמור להעלות על דל השפתיים, מילים הנחסמות על ידי הסינונים הקפדניים של האינטרנט הכשר, כל אלו שאנו מנסים להרחיק מהן את ילדנו, מלשמוע ובוודאי שלהבין את משמעותן, סובבות סביב האמת המרה: אונס! ובעוד אנו מנסים בכל דרך להשתיק את המילים האלו ולקבור אותן מאה אלף מטר תחת האדמה, יש ילדים בתלמודי התורה, בבתי הספר ואף בישיבות, החשים על בשרם את המשמעות הכואבת של המילים האסורות הללו. וכיצד נחריש?

אני בעד טיפול מכל סוג שהוא בעבריינים מהסוג המחליא הזה, אבל אנא, אל תאפשרו לאף אחד לבלבל אתכם ולהטעות את העובדות. לפני הכל, על אדם שכזה להיאסר ולבוא על עונשו וכל החכמים והטובים שרוצים "לטפל במקרים בשקט", "לפתור את העניין בתוך הקהילה", "לאפשר דרכי טיפול ללא התערבות המשטרה", לא ולא! רוצים לטפל בהם? אדרבא, אך כל הטיפולים ייעשו לאחר שאותו תוקף ירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח.

אנא מכם, אל תשתקו יותר!