אאא

ממש בעת כתיבת שורות אלו, אני מצוי בעיצומו של תהליך התאוששות מערב טעימת יינות אמש בתל-אביב. מעבר לכך שהיה מדובר בדרך האופטימאלית מבחינתי לפתוח את אירועי ט"ו בשבט, הייתה זו בעיקר הזדמנות נאותה בעבורי, לגלגל שיחה מעמיקה ובעלת תובנות מעשיות, עם הטבחים המעומלנים והדעתניים של המלון היוקרתי, אודות התחליפים לסוכר בקינוחים ובדברי המתיקה שהם מציעים.

כולכם בטח יודעים שלא צריך להיות מדופלם, או מחבורה מצומצמת של יודעי חן, בכדי להבין שמתוק בכלל ושוקולד בפרט (רק שוקולד מריר אמיתי עם ריכוז גבוה של קקאו) בשילוב יינות איכותיים הם שילוב מנצח לעילא מן כל ברכתא.

אבל עזבו אתכם מהיין כרגע ברשותכם. לו נקלעתם לשם, הייתם מבינים את הצורך ביריעה משמעותית יותר לטובת פרי הגפן. בעזרת הכל יכול, ארחיב בהזדמנות הקרובה בעניין היינות, שעד לרגעים אלה ממש מרקדים על בלוטות הטעם שעל לשוני. הפעם אני פה יותר בגלל החלק המתוק של הארוחה, המכונה במקומותינו-קינוח.

תתפלאו, אבל המכשול המתוק בעבורי הוא לא כל-כך קשה. שכן בעוונותיי, למרות היותי "סוכרתי" מסוג ב´, אינני מהנלהבים ומהנכרכים אחר המתוק בכל מחיר, גבוה ככל שיהיה. יכול אני להעיד בשבועה ובנקיטת חפץ על בולמוס האכילה שלי, שהוא אכן חולני לעתים קרובות וזקוק לריסון, אולם לא מבוסס כלל ועיקר על הסוכר והמתוק לצורותיו ולשבטיו. לא שהתנזרתי לחלוטין מאכילת מתוק בימי חלדי, אבל אני באמת חסיד נלהב הרבה יותר של כל שאר אבות ותחלואי המזון: חלבונים (בשר), שומן, פחמימות (לחמים, אורז ומאפים).

עכשיו, תוסיפו לכל זה את עובדת היותי סוכרתי. והנה קיבלתם מבחינתכם מתכון מושלם להתרסקות ולהימנעות מוחלטת ממתוק בכל צורה ומצב צבירה שרק קיים עלי אדמות.

לא שטרחתי לבדוק עם האחרים, אבל הייתי שמח ואף יותר מכך, לבוא חשבון עם אלה שהמציאו במוחם הקודח והמדובלל את תחליפי הסוכר הארורים ויתירה מכך, את העוגות התעשייתיות ללא הסוכר ודומיו. לחול שעל שפת הים יש ארומה יותר מזמינה מכל הזבל "המתוק הזה". רק שכמו כולם, גם לצחנה ולרוע בכל דרגה שהיא מתרגלים בסופו של דבר.

קל לי לדמיין עד כמה קשה לכם לדמיין ארוחה טובה ללא קינוח כלל. האמת, הקינוח הוא מושג הרבה יותר רחב ופנוראמי בעיניי מפרוסת עוגה נוטפת שוקולד חם או מכדור גלידה צבעוני ועתיר שומנים.

קינוח יכול לבוא בצורת יין מתוק (לבן בכלל ומוסקטו בפרט), סלט פירות ללא תוספת המתקה חיצונית, ובמקרה שלי, אפילו בצורת כוסית אספרסו זעירה ומרוכזת, הכל לפי הכיס ומצב הרוח.

להפתעתי כי רבה, לפני קצת יותר מחודש ימים (ובמונחים גסטרונומיים, מדובר באיפוק רציני מצידי, על כך שטרם דיווחתי על כך באותיות קידוש לבנה מעל בימתי המכובדת באתר הזה), חוויתי חוויה נדירה כשבמסגרת סיבוב קולינארי בעיר אשדוד, נקלעתי לגלידריה נדירה המציעה שלל גלידות בצבעים שטרם שזפו עיניי. לא הייתי טורח להתפייט כאן אודות הגלידה אלמלא טעמתי והעמסתי יותר נכון, חצי קילו של גלידת שמנת טהורה בטעם שוקולד וניל נטול סוכר ואחוזי שומן (2%) שטעמו היה כצפיחית בדבש.

ההלם הראשוני היה כל כך חזק, שמקצה הטעימות הקטנות איים להכחיד את אמבטיית הגלידה שנחה מאחורי קיר הזכוכית המבהיקה. כפית רדפה כפית והמצוקה הלכה והתעצמה. כך, מצאתי את עצמי אוזר אומץ ומבקש מדוד בעל המקום (ואף מילה על זה שהוא גיאורגי, כמוני), לארוז לי חצי קילו של טעימות מהמיקס השחור לבן הזה.

לא יודע, אולי הבעיה אצלי, בכך שהתרגלתי לג´אנק החליפי הזה שמוכרים לי כסוכרתי. אולם עדיין, אין בכוח טיפשותי לגרוע בכהוא זה מהחוויה ומהאושר הגדול שמילא אותי.

אתם בטח מכירים את הביטוי הכל כך ישראלי ושגוי "פעם שלישית גלידה", כשהכוונה במקור ל- -  the third time I´ll scream שזה אומר: בפעם השלישית אני אצרח...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'אוכל ומתכונים' ותישארו מעודכנים

ובכן, במקרה שלי, זכיתי לאחר פעמים אין ספור לגלידה ראויה לברכה ולאכילה.

תרצו תאמינו, לא תאמינו, גם זו לטובה- אבל זו האמת לאמיתה. לגלידריה הנ"ל הגעתי לא לפני שסרתי (שוב) ל"התנור" ומילאתי שם את כרסי מכל טוב. מרק בצל ובגלל מזג האוויר הוספתי גם מרק דלעת סמיך, שהיה בעיניי יותר טוב מהמרק בצל. (אולי שוב המתיקות של הבטטה מדברת כרגע מגרוני?), בורקס גבינה לצד סלט יווני ענק ומבחר דוגמיות של סמבוסקים ומאפים ריחניים. למזלי, לא הייתי לבד, התלווה אליי אחד הצלמים של האתר שגם הוא לא היה נראה סובל במיוחד.

אשר על כן, היה לי קשה להאמין שהגלידה הזאת תהיה "במקום" ואפילו די חששתי ממנה.

המקום נקי ואסתטי ופה אין הבדלים בין תרבויות ועמים, תאמינו לי שזה חשוב, כמעט כמו ההכשר. שגם שם מצפה לכם הפתעה. כל הגלידות במקום בהכשר בד"צ בית יוסף. לא משילה לגלידריה איטלקית אורגינאלית בלב אשדוד.

אחים יקרים, ללא התייפיפות, זו פניה כנה ונדירה שלא כדרכי. אם אתם בעניין של פינוק חלבי, במחירים עממיים וגלידה נטו בלי זיופים, תנווטו את עצמכם ל"התנור" ול"דולצ´ה מלודי" ויצאתם נשכרים ומחויכים. רק אל תגזימו עם המתוק, שלא יקפוץ לכם הסוכר טפו טפו.

דולצ´ה מלודי-dolce melody

רחוב הבנים 1 מרכז הקריה

שעות פתיחה:

א´-ה´: 08:00 - 01:00

שישי: 08:00 עד כניסת השבת

שבת: מוצ"ש עד 02:00